הניוזלטר של מנופים השארו מעודכנים. תמיד

 > 

אומרים שאני אינני אני

פתיחה: 31.12.20

אמן: רועי רוזן
אוצרות: ורד חדאד ודביר שקד

תערוכת היחיד "אומרים שאני אינני אני" תקבץ לראשונה דיוקנאות עצמיים מתקופות ומפרוייקטים שונים של האמן רועי רוזן. שלילת ה״אני״ לטובת זהויות בדויות היא אלמנט מרכזי בעבודת האמן. התערוכה תעקוב כיצד רוזן משלב בין בדיה ומציאות כשהוא מטמיע עצמו בדמויות השונות אותן הוא יוצר או מתאר, תוך שהוא קושר את עצמו בגורלן.

 

בתערוכה יוצגו, בין השאר, דיוקן עצמי כז'וסטין פרנק, כבן זוג של ליליאנה פריירה מקורבנות משטר הגנרלים הארגנטינאי, כצייר והסופר מקסים קומר-מישקין, כדמויות היסטוריות ודתיות, מהמרטירית לוסי ועד אווה בראון, כחיות, כחפצים, ועוד. האופן שבו העבודות מהוות דיוקן עצמי יכול להיות ישיר, כשרוזן משלב את פניו כפני הדמויות אותן הוא יוצר, או באופן עקיף, כאזכור שמו או במשחקי מילים מורכבים יותר. כך הקוף המתבונן במראה או מעמיד פני קדוש מעונה וההכלאה הפרזיטית של עכבר-יתוש אותו צייר כביכול מקסים קומר-מישקין (ברוסית: קומר ומיש = יתוש ועכבר), גם הם דיוקנאות עצמיים של רוזן.

 

התערוכה תציג ציורים ורישומים המתפרשים על פני כל הקריירה של רוזן, כשהמוקדמת שבהן, משנות העשרה של האמן, כבר מייצגת את נטייתו להכפלה מתעתעת של זהות: דיוקן עצמי כפול שנועד ללוות את עיבודי האחים גרים של המשוררת האמריקאית אן סקסטון, ספר שרוזן תירגם לעברית.

 

לצד הציורים יוצגו שתי עבודות וידאו: 'קוראים לי קוני למל' (2008) מתוך הפרוייקט 'הוידויים של רועי רוזן', עבודה ממנה לקוח שם התערוכה, ובה אנסמבל הוידויים של רועי רוזן, המורכב כולו מנשים (והרי רבות מהזהויות שאימץ רוזן הן נשיות), שרה את השיר מהסרט 'קוני למל' בגירסה אנגלית. שאלת הפזמון החוזר – כי אם אני אינני אני, אז מי אני בכלל? – מרחפת בחלל התערוכה כולו. בנוסף, תוצג העבודה 'שתי נשים וגבר' (2005), בה רוזן מופיע כיוהנה פורר־הספרי, המתרגמת לעברית של ספר הזימה של ז'וסטין פרנק, האמנית הבדיונית שיצר רוזן. בעבודה זו רוזן מפוצל לשלושה: ז׳וסטין פראנק, יוהנה פורר הספרי, ורועי רזון עצמו, שמעורר את זעם המתרגמת על רוזן שמנכס לעצמו את פועלה של האמנית הבדיונית ואינה מסכימה עם פרשנותו אותה.

 

העבודות בתערוכה אינן מסודרות על פי סדר כרונולוגי או באופן פרוייקטלי, אלא באופן אינטואיטיבי היוצר הקשרים חדשים ומחבר בין עבודות שלא הוצגו מעולם אחת לצד השניה. הדיוקנאות העצמיים הרבים שיצר רוזן לאורך השנים הם שונים ומגוונים, וזו הפעם הראשונה שהם מתכנסים יחד, בגלריה כורש 14.

 

התערוכה "אומרים שאני אינני אני" היא תערוכת היחיד הראשונה של רוזן בירושלים מאז השערוריה שחוללה תערוכתו ״חייה ומות כאווה בראון״ במוזיאון ישראל (1997). גם עבודות אחדות מהפרוייקט הקלאסי הזה תיכללנה בתערוכה.

 

פתיחת התערוכה תתקיים בשני מועדים: ב- 31.12.20 תתקיים פתיחה מקוונת וסיור אונליין בתערוכה, ובינואר 2021 תתקיים פתיחה חגיגית בגלריה (תאריך יקבע בהמשך). כמו כן התערוכה תלווה בספר תלת-שפתי בו יוצגו מבחר גדול ומקיף יותר של דיוקנאות עצמיים ומאמרים מאת חן תמיר, עמרי הרצוג, ורד חדאד ודביר שקד.

 

רועי רוזן, ציור לכריכת הספר ״טרנספורמציות״ מאת אן סקסטון, 1982, גואש ופסטל על נייר

Top

כורש 14

לאתר הבית
כורש 14 (כניסה ד')
0527464071
koreshva@gmail.com
ב' 10:00-15:00, ה' 10:00-15:00
13, 17, 18, 66
תחנת העירייה
X