הניוזלטר של מנופים השארו מעודכנים. תמיד

 > 

הנשק היחיד שיש לי הוא הנוצה

פתיחה: 30.12.17

אמן: תערוכה קבוצתית
אוצרות: סלה-מנקה

אמנים משתתפים: איתמר מנדס-פלור, ערן זקס, איילה לנדאו וליאור פינסקי

 

"הנשק היחיד שיש לי הוא הנוצה" היא תערוכת סאונד המורכבת משלוש עבודות של ארבעה אמנים – איילה לנדאו וליאור פינסקי, איתמר מנדס-פלור וערן זקס. העבודות, המוצגות בחלל-מקלט בבית הנסן, עוסקות ברגעים עדינים של שתיקה, על אי-הוודאות והאיום הטמונים בה.

מקום מסתור, תנועה לא צפויה, נופים מדומיינים המשחזרים פעולות במרחב הפתוח (פסל גינה יפני, יער נוצות, עיר שהוסגרה) – שלוש היצירות תלויות בתנועה כדי להתקיים; ללא תנועה אין איזון, אמר אלברט איינשטיין. במתח הזה שלפני התנועה, על הרצף שבין התפרצות לוואקום, נשמע קולו של ז'ואו דלגדו (1921–?1976), המתריס מול מאתגריו: "הנשק היחיד שיש (לנו) הוא הנוצה".

כל האמנים המשתתפים בתערוכה היו בשהות-אמן במעמותה תקופות ארוכות. העבודות שיצרו לאחר תום שהותם שבות למרחב הדיון והמחשבה התת-הכרתי של המרכז לאמנות ועיצוב בית הנסן, אל מרתפי בית-המצורעים לשעבר, שהוא למרבה הפרדוקס אחד המרחבים המעטים שבהם ניתן (עדיין) לחשוב בשקט על אפשרות של מציאות אחרת.

 

Top

מעמותה

מודל העשייה במעמותה מבוסס על שיתוף ידע ועזרה הדדית: לימוד, ביקורת, תצוגה ויצירה שמתמקדים בטכנולוגיה ובמדיה ושומרים על עצמאות אמנותית בניסיון לקיים אפשרות של תרבות אחרת, שמפתחת תהליכי עומק, משוחחת ומתדיינת עם הסביבה, בתגובה לתרבות הבידורית והפסטיבלית והרוח הצרכנית השולטות בעיר. המתחם החדש, חללי המרתף של בית הנסן, בית החולים למצורעים לשעבר, ישמש כסדנאות לאמנים, חדר וידיאו, חדר סאונד, חדר הקרנה, חללי תצוגה ומרכז לימוד ומפגש
לאתר הבית
מעמותה בבית הנסן: גדליהו אלון 14 ירושלים, קומת מרתף
02-5630182
mamutita.art@gmail.com
א'-ה' 18:00-10:00, ו' 14:00-10:00
13,18
תערוכות מציגות:
הצג מפה גדולה יותר
X