אזידי אני

נוֹשֵׂא מַכְאוֹבֵי שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה מַסְעוֹת־הַשְׁמָדָה
וּמִילְיוֹן שְׁנוֹת בֶּכִי.
סִימָנַי הַמְזַהִים הֵם
פֶּה חָתוּם וְרָצוֹן בָּלוּם.
הָאֵל לֹא מַכִּירֵנִי
וְאֵין מַפַּת דְּרָכִים שֶׁתְּכִילֵנִי.
הַסְּפָרִים הַשְּׁמֵימִיִּים בָּזִים לִי
וּמַלְאָכָיו שֶׁל הָרַחְמָן מְתַעֲבִים אוֹתִי.
גַּם כִּתְבֵי מְחִילָה לֹא יוֹשִׁיעוּנִי מֵחֲטָאַי
וּפְסוּקִים לֹא יְבַצְּרוּ אֶת חוֹמוֹתַי.
לָעַד אֶהְיֶה דַּרְכּוֹ הַסְּלוּלָה שֶׁל אַחֵר לְעֶדְנוֹ.
אֲנִי מִתְנַצֵּל בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁהֲרָגַנִי
אִם לֹא הִגִּיעַ לְגַן הָעֵדֶן.
וְאִם הִגִּיעַ – אֵינֶנִּי מְצַפֶּה לְתוֹדָה.
הַיָּגוֹן מֻטְבָּע בַּגֶּנִים שֶׁלִּי.
הַכְּאֵב מֻשְׁרָשׁ בְּכַדּוּרִיּוֹת דָּמִי הָאֲדֻמּוֹת.
הַשְּׁחוֹר מְצֻנָּף בְּתָאֵי גּוּפִי.
נִגְזַר עָלַי לֹא לִחְיוֹת
אֶלָּא כְּפִי שֶׁיִּרְצֶה הָאַחֵר.
נִגְזַר עָלַי לֹא לָמוּת
אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה הָאַחֵר.
צָלוּב בְּחָרְבוֹת הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הָאֵל,
מֻדָּר מִצִּדָּם הַחַי שֶׁל הַחַיִּים
וּמֻשְׁלָךְ כְּפַלְצוּר יִסּוּרִים
עַל לַהֲבָהּ הַמְשֻׁנָּן שֶׁל הַשִּׁכְחָה.

אֵין לִי מוֹלֶדֶת אֶלָּא בְּמַעֲטֵה הַדִּמְעָה.
אֵין לִי תַּנְחוּמִים אֶלָּא בְּקוֹנְכִיַּת הַצַּעַר.
וּבְתוֹכִי כָּלוּא שֶׁצֶף אֱנוֹשִׁיּוּתִי,
כְּמֻרְסוֹת רְווּיוֹת מֻגְלָה.
גַּם מְלִיצֵי יֹשֶר לֹא יְקָרְבוּנִי
אֶל אוֹתוֹ הָאֵל הַנִּשְׁכָּח.
אֵין לִי מִפְלָט
מֵרְצוֹנוֹתָיו הַנִּזְעָמִים.
כָּרוּךְ אֲנִי בִּכְפוֹר הַפְּחָדִים,
נִלּוֹשׁ אֲנִי בְּעִסַּת הָאַכְזָבוֹת.
מְעֻרְבָּב בְּיִפְחָה מְהוּלָה בִּמְרִירוּת.
וְקוֹלִי אֵינוֹ אֶלָּא יְבָבָה חֲנוּקָה
בְּיַעַר שֶׁל קִינוֹת.
אָזְנֵי הַיְקוּם מְלֵאוֹת קַשׁ
וְהָאֵל טָרוּד בְּאֶפְשָׁרֻיּוֹת אֲחֵרוֹת.

צילום: (Faris Mishko) פארס משקו

מתוך: אין בבעלותי דבר מלבד החלומות: אנתולוגיה של שירה אֶזידית בעקבות האסון, 2016-2014
בעריכת: עידן בריר
תרגום: עידן בריר
מו"ל: מכּתּוּב, מכון ון ליר בירושלים והוצאת עולם חדש
שפה: עברית
שנת הוצאה: 2017