באוקטובר האחרון, במסגרת התערוכה המרכזית של פסטיבל מנופים לאמנות עכשווית בירושלים, הוצגה התערוכה "אחות, אחות"¹ בבנין היחיד שנותר פעיל במבנה ההיסטורי של בית החולים ביקור חולים בירושלים, מבנה המאכלס ברובו את מחלקת היולדות ופועל כיום כשלוחה של בית החולים שערי צדק. ביקור חולים היה מוסד שנתקל במהמורות רבות מימי הקמתו ועד סגירתו הסופית בדצמבר 2012. ב־145 שנות קיומו התנהלו סביבו מאבקים על רקע עדתי, כלכלי ונדל"ני. רבים ניסו לבצע בו פעולות החייאה ולהצילו, אך תחושת החידלון ריחפה מעליו כל העת, עד למותו הצפוי אשר יפנה את שטחו בלב העיר לטובת מבני מגורים ומסחר כ"זרז להתחדשות עירונית של האזור כולו", לטענת היזמים.
רבות מן העבודות שהוצגו בתערוכה "אחות, אחות" ושנגעו באספקטים ותחומים שונים הקשורים בעולם הרפואה, ביקשו להתמקם בתווך שבו מושמעת קריאה לעזרה. בין הרצון להירפא ולהחלים לבין אי האפשרות למלא משאלה זו בשל שיקולים רפואיים, כלכליים, ביורוקרטיים או סובייקטיביים. דרך עבודות האמנות נבחנה שאלת האפקטיביות של פעולת ההצלה: החל בתחום האישי והאינטימי ביותר של המטופל עצמו, עבור בפרוטוקולים ובחוקים מוסדיים נוקשים המופעלים על מטופלים וכלה באפשרויות הריפוי והשיקום של מוסדות גוססים אל מול תהליכים כלכליים ופרויקטים נדל"ניים בלתי ניתנים לעצירה.
אף אחת מאיתנו לא שיערה בנפשה שחודשיים לאחר נעילת התערוכה מגפה עולמית תתפרץ ותשתק את האנושות, אך את קריסת מערכת הבריאות, את שבריריות החיים ואת התייחסותה של המדינה לפרט החולה ניתן היה לראות בבירור כבר תוך כדי העבודה על התערוכה. לאור הרלוונטיות של הנושא בימים אלו, מצאנו לנכון להעלות את התערוכה כגיליון של המגזין. בשל המעבר המדיומלי, חלק מן העבודות הוסרו, שונו או הוחלפו, ונוספו אליהן עבודות של אמנים שלא לקחו חלק בתערוכה, אך עבודותיהם רלוונטיות מאוד לנושא ושמחנו לצרפן לגיליון זה.
את קטלוג התערוכה שהוצגה בביקור חולים תוכלו לראות כאן.
שמה של התערוכה ושל גיליון זה, עשוי להתפרש כקריאה של חולה השוכב במיטת בית החולים וזועק לעזרה: "אחות! אחות!". הוא יכול לשמש גם כתיאור של דמות האחות, דמות סמכותית בעלת תפקיד מוגדר בממסד הרפואי, המהווה עבור החולה דמות טיפולית ובו־בזמן גם מקור לתקווה ונחמה, אחות רחמנייה. מצבי הביניים האלה, שבהם חודרת אל המציאות תחושה של ערעור, שבהם החיים והמוות נחווים בד בבד בעוצמה רבה ושאלת ההצלה מוטלת בספק, הם אלו שהנחו את עשייתנו גם בתערוכה וגם בעריכתו של גיליון זה.
רק בריאות,
רינת אדלשטיין