בננות
במהלך השלוש שנים האחרונות אני עוסקת בנושא ההיגיינה ובהשפעה שהייתה להטמעת דפוסי היגיינה על נשים וילדים בתקופת המנדט. בתערוכה "הכחול יזהיר מלובן" (גלריה אינדי, אוצרת: גילי זיידמן), הראשונה בטרילוגיית תערוכות "הפרויקט ההיגייני", עסקתי בנשים היהודיות שניהלו את ביתן בפלשתינה א"י בסוף התקופה העות'מנית ובתקופת המנדט, והפכו הלכה למעשה לסוכנות השיח הדומסטי וההיגייני כחלק מכינון הלאומיות הציונית בא"י.
בעבודתי הסתמכתי על מקורות ארכיוניים והתייחסתי גם לסיפור משפחתי האישי. השיח הדומסטי הציוני התבסס על חשיבה מערבית שזיהתה את החוויה המוחשית של הביתיות כתנאי מוקדם לתחושה חזקה ל לאומיות. האישה נתפסה כמשאב לאומי להעברת מסרים אידיאולוגיים באמצעות חינוך להיגיינה ובריאות המשפחה. שיח זה כלל אוסף נרחב של התנהגויות המסדירות את כל תחומי החיים בהתאם לעקרונות מדעיים רציונליים.
בעבודה בננות עסקתי בסבתי, שהיתה ידועה בכך שהבית שלה היה "הכי נקי". את האובססיה שלה לניקיון מתארים במשפחה באמצעות הסיפור הבא: אפילו את קליפות הבננה הייתה סבתי שוטפת במים רותחים לפני האכילה".
–
תמר נסים, בוגרת תואר ראשון בשנקר, תואר שני במדרשת בית ברל, והתוכנית ללימודי המשך במדרשת בית ברל. הציגה תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בישראל ובעולם. עבודותיה הוצגו בין היתר במוזיאון תל־אביב לאמנות; מוזיאון חיפה לאמנות; מוזיאון ארץ ישראל; מוזיאון בת ים; הביאנלה ה־9 בקובנה, ליטא; הטריאנלה בג'ימריש, פורטוגל; המשכן לאמנות בעין חרוד; המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון; גלריית הקיבוץ; הגלריה בקיבוץ בארי: הגלריה לאמנות באום אל פחם; גלרית קו 16, תל־אביב; הגלריה השיתופית לצילום – אינדי. זוכת פרס שרת התרבות לאמנות פלסטית; זכתה בציון לשבח על עבודתה בטריאנלה בג'ימריש, פורטוגל; במלגת מורה אמן של משרד התרבות, במלגות מקרן רבינוביץ, ובתמיכה ממפעל הפיס. נסים היא חברה בגלריה השיתופית לצילום – אינדי. חיה ויוצרת בתל־אביב.
בננות, 2019
וידיאו, 00:41 דקות