בשורת המקהלה
דליים שחורים מוערמים זה על זה, גדושי מים.
דרך חורים קטנים הם דולפים ללא הפסקה, בסירקולציה תמידית.
המיצב מושפע ממקהלת התיאטרון היווני אשר הופיעה במעברים בין מערכות על במה ריקה משחקנים, מבשרת את שעתיד להתרחש.
–
מעיין שחר היא אמנית רב-תחומית שחיה ופועלת בין קיבוץ צאלים לתל אביב.
בוגרת תואר שני במחלקה לאמנויות (2020) ותואר ראשון במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, בצלאל, אקדמיה לעיצוב ואמנות, ירושלים (2016), כולל חילופי סטודנטים במכון לאמנות בסן-פרנסיסקו (SFAI, San Francisco Art Institute)(2015).
בימים האלה מתארחת בתכנית רזידנסי קצר מועד בארטפורט, תל-אביב. הציגה תערוכת יחיד בגלריה בבארי והשתתפה בתערוכות קבוצתיות, ביניהן במוזיאון הנגב לאמנות, מוזיאון ארץ ישראל, חממת האמנים של יריד צבע טרי, שבוע העיצוב בירושלים, גלריה מקום לאמנות, מוזיאון שטוקי (Muzeum Sztuki), לודג', פולין, מרכז לתרבות באוניברסיטת יונסאי בסיאול, קוריאה (The Center for Sustainable Culture & Service) Yonsei University (2018) ועוד. שחר היא זוכת מענק תמיכה מהוועדה לעידוד היצירה של הרשות לפיתוח הנגב, זוכת פרס פולנסקי (2016), פרס מושיק בן-דור (2015) ומספר פרסי הצטיינות בלימודים של האקדמיה בצלאל.
בשורת המקהלה, 2020, תיעוד מיצב, צילום: אופיר קותיאל