דגמים לרקמות גובלן

"בעבודות הסדרה "דגמים לרקמות גובלן" (2016) סרק והגדיל איצקוביץ סדרה של שרטוטים מתוך הספר ריקמת ירושלים מאת אן רוט (מסדה פרס בע"מ – ספריית מעריב, 1972). הספר, שכמתואר בשער הפנימי מכיל "שמונה עשרה אתרים של ירושלים בצבעים מלאים עם הוראות ודוגמאות לריקמה", הוענק כמתנה לעובדות חברת אופנה הישראלית "משכית".

ההגדלה שאיצקוביץ מבצע בדגמים הללו היא מהלך של חשיפה כפולה. ראשית, הוא חושף את פעולת רישום הסימנים על הגריד כמלאכת יד בפני עצמה. אט אט מתמקדת העין בפרטים המשורטטים על הגריד – הקווים, העיגולים והסימונים בשחור־לבן – ונחשפת היד האנושית, הלא מדויקת לעיתים, שרשמה אותם. הסכמתיות של הגריד כמסד שעליו אמור להופיע הדימוי השלם, הרקום, הצבעוני, מתגלה בפעולת הניכוס של איצקוביץ כפרט חד פעמי המודפס בעותקים רבים. החשיפה השנייה קשורה לממד האידיאולוגי של הרישומים ולכוחניות הטבועה בהם. הבחירה לרקום אתרים היסטוריים וקדושים מתוך העיר העתיקה של ירושלים לא מפתיעה ביחס לנרטיב הציוני־לאומי שקידמה "משכית" ולאופוריה הישראלית שלאחר מלחמת 1967. מבט דקדקני יגלה שגם הניסוח והעיצוב של הוראות ביצוע הרקמה בספר מעידים על זליגת השפה הצבאית אל המרחב הפרטי המוצג כנשי. הניסוח התמציתי המורה כיצד לרקום, כמו גם הפונט הנבחר ועיצוב מפתח הצבעים, מייצרים שפה וחזות צבאית וגברית".

קטע מתוך מאמרו של גלעד רייך: "איך בונים בית?" בקטלוג תערוכת היחיד של גסטון צבי איצקוביץ קינון, המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב, 2016.

–

גסטון צבי איצקוביץ בוגר בית הספר לצילום מוסררה, והתכנית ללימודי המשך באמנויות וצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. תצלומיו הוצגו בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל כולל במוזיאון תל־אביב לאמנות, מוזיאון ישראל, ירושלים, מוזיאון חיפה לאמנות והמרכז לאמנות עכשווית, תל־אביב. איצקוביץ זכה בפרסים רבים, בהם פרס ז'ראר לוי הצעיר של הצלם ממוזיאון ישראל, ופרס האמן הצעיר מטעם משרד תרבות. יצירותיו מתמקדות בנופים, דיוקנאות אדם והאינטראקציה ביניהם בהקשר של נושאים חברתיים ופוליטיים. חי ועובד בתל־אביב.

www.gastonickowicz.com