הבשורה | אבני חלימה

הדימוי, חמקמקותו והיתכנותו הוא נושא מרכזי בעבודתו של יהושע בורקובסקי. כך גם במחזור הציורים הגדול שלו, ( Vera Icon ,2007) העוסק בשאלת "הדימוי האמיתי". בנצרות מושג זה מציין נוכחות "אמת" של ישו בדימויים ש"לא נעשו בידי אדם". הידוע שבהם הוא דמות ישו שהסתמנה מעצמה על מטפחתה של ורוניקה: אישה שבראותה את ישו המתייסר בדרכו אל הצליבה ניגבה את פניו במטפחתה, ובדרך נס הוטבע דיוקן פניו במטפחת. זוהי גם הדגמה לטבעו הכפול של ישו כבשר ודם (מזיע( וכאלוהים (בשל נס הטבעת הפנים). היחסים הללו בין הופעתו של דימוי בעולם ללא מגע יד אדם ומצד אחר דימויים שנעשו בידי בן אנוש אך נראים כאילו יד אדם לא יצרה אותם – מהותיים להבנת מחזור הציורים ואוסף אבני הנוף המוצגים בתערוכה.

מתוך מחזור "Vera Icon" מוצגת בכנסיית הדורמיציון העבודה "הבשורה". העבודה מורכבת מחמישה ציורים על לוחות עץ ולצידם הדפס צילומי. חמשת הציורים עוסקים בסצנת הבשורה (Annunciation) המתוארת בבשורה על פי לוקאס, א: 38-26. מתואר שם המפגש הדרמטי בין המלאך גבריאל לבתולה מריה, ובו המלאך מבשר לה על הריונה הצפוי מרוח הקודש ועל לידת בנה, הוא ישו "בן האלוהים". האירוע הוא מהחשובים והמהותיים ביותר בנצרות, משום שהוא מתאר את הנס הגדול שעתיד להתרחש: התגשמות אלוהים בבשר בדמותו של ישו (האינקרנציה). רוברטו קאראצ'ולו מלצ'ה, מטיף פרנציסקני בן המאה ה־ 15, חילק את הדיאלוג בין המלאך למריה לחמישה שלבים מנטליים ורוחניים העוברים על מריה: אי-שקט (conturbatio), הרהור (Cogitation), חקירה (interrogation), הכנעה (Humiliation) והתעלות (meritatio) – וכל אחד מהציורים המוצגים נקרא על שם אחד השלבים.

לצד חמשת הציורים מוצג הדפס צילומי שחור-לבן שעוקב אחרי אחד התיאורים הידועים של הבשורה מאת טיציאן, אבל הוא כה מפורק עד שהדימוי המקורי כמעט מתפוגג. לעומת תיאוריה הרבים של הבשורה בתולדות האמנות, בורקובסקי מתאר את התפתחות הסצנה הדרמטית בלי הנפשות הפועלות ובאופן מופשט. בחירתו בסמל הצלב כדי לתאר את הבשורה מרמזת שבלידת ישו כבר היה טמון סופו הטרגי, אך במותו (ובתחייתו) הוא הבטיח למאמיניו את גאולתם.

כך, בהשאלה, גם במחזור הציורים "Vera Icon" התנועה מחזורית: הסוף הוא ההתחלה ובהתחלה טמון הסוף. עבור בורקובסקי, חמשת השלבים המנטליים והרוחניים העוברים על מריה מסמלים גם את שלבי ההתפתחות של היצירה האמנותית.

באוסף אבני הנוף המוצג לצד הציורים אנו נחשפים במבטנו לדימויים מופלאים שנוצרו בהן באופן טבעי במשך מיליוני שנים; חלחול מים, תנועות טקטוניות וריאקציות כימיות של מינרלים (ברזל ומנגן) ותרכובות שונות יצרו בתוך הסלע צבעים, נופים וצורות מרהיבות. ההתבוננות באבן היא כמו הזמנה ליציאה למסע. כל "פרוסת" סלע מקפלת בתוכה עולם, דימוי נשגב ופשוט המהדהד את הטבע שממנו הוא הופיע: ימים סוערים, איים, נופי חורבות, הרים והרי געש, אגמים. הממשי הפך לדימוי הנטבע בתוך האבן, זהו ה- Vera Icon הניסי והגשמי של היקום. 

*

הטקסט נכתב על ידי רינת אדלשטיין עבור קטלוג התערוכה להאמין בהר ציון, פסטיבל מנופים, יולי 2024

–

יהושע (שוקי) בורקובסקי, נולד בישראל, 1952, גר ועובד בירושלים. מרצה בכיר במחלקה לאמנות, "בצלאל", אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים (1980- 2019). לימד במדרשה לאמנות, בית ברל (1981-2005) ובחוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית, ירושלים (2007-1995). הציג 20 תערוכות יחיד. "ירוק ורונזה" – תערוכה רטרוספקטיבית של יצירתו – הוצגה במוזיאון ישראל, ירושלים, 2013. משתתף בתערוכות רבות בישראל ובחו"ל. ייצג את ישראל בבינאלה ה- 12 של פריז, המוזיאון לאמנות מודרנית, פריז (1982) ובבינאלה ה- 42 של ונציה, ונציה (1986) וכן בבינאלה ה- 21 של סאו פאולו, ברזיל (1991). הוציא לאור שני ספרי אמן . זכה במלגות ופרסים רבים. עבודתו מצוייה באוספי מוזיאון ישראל, ירושלים, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, המוזיאון היהודי, ניו-יורק וכן באוספים פרטיים רבים בישראל ובחו"ל. ספרו של המשורר ישראל אלירז "הבט, שירה מביטה בציור" (הוצאת קשב לשירה, 2012) הוקדש ליצירתו.