הכישלון שבניצחון

תמונות ניצחון הן מהמופעים המובהקים של האסתטי בשירות הפוליטי. דימויים המתארים ניצחון הם נושא שכיח בתולדות האמנות – החל מהעמודים ושערי הניצחון הרומים, דרך ציורי קרבות ועד לצילומים איקוניים המנציחים כיבושים טריטוריאליים ואחרים – לאורך ההיסטוריה האמנות גויסה על מנת לסמן ולהפיץ כוח ואידיאולוגיה ולשמר אותם לדורות הבאים.

בחברות המושתתות על ערכים של לאומיות וקפיטליזם, חלה תנועה כפולה: בין הסינגולריות של תמונת הניצחון הלאומית שמסייעת לכונן ולאחד קבוצת השתייכות דרך דימוי נבחר, לבין הריבוי שנובע מעידוד תחרות וקידוש איסוף של סמלי ניצחון מילדות – מדליות וגביעים של תחרויות ספורט, תעודות הצטיינות, תמונות כיבוש של יעדים אישיים, מקצועיים, מסחריים. אלו ממקמים את היחיד בתוך וביחס לקולקטיב והופכים כל חבר ליריב פוטנציאלי. תוך כך נעלמת השאלה – ניצחון על חשבון מי ומה? שהרי הניצחון של האחד מקפל בתוכו, בהכרח כמעט, את הכישלון של האחר. וזהו לא תמיד רק ה'אחר' המסומן והגלוי – אויב מוצהר כלשהו – תמונת הניצחון מעלימה גם יחסי הקרבה, אפליה ונישול פנימיים, ומאפשרת לשמר כוחות מסוימים ולהצדיק או אף להכשיר דיכוי ואלימות כלפי כוחות אחרים.

גיליון #22 של כתב העת המקוון הרמה, שעולה לאוויר במקביל לפתיחת פסטיבל מנופים 2018, זימן אמנים וכותבים להגיב למושג "תמונת ניצחון". בעבודות שמוצגות בגיליון מתבקע סדק בין הכמיהה, או הדחיפה, החברתית־תרבותית להערצה או להנפקה של מעמדים וסמלים מאשררי עליונות וכוח, אל מול שחיקתם של אותם הדימויים על ידי מערכות כלכליות ולאומיות שאינן יודעות שובע. העבודות חושפות את יחסי התלות, הניצול או ההכחשה הכרוכים בייצור ובשימור הדימויים, והאופנים בהם נקודות מפנה היסטוריות יוצרות מבט מחודש, מאדיר או מייתר, על תמונות ניצחון מן העבר.

ככלל, תמונות ניצחון מעמידות במרכזן את הגוף האנושי, הגברי לרוב, וזה מאורגן בקומפוזיציה בתנועה כלפי מעלה: בהנפת הדגל, החרב או הגביע, הניצחון מתואר כמה שמקרב אותנו לשמיים. חלק מהעבודות בגיליון מתחקות אחר הפרמטרים האסתטיים של תמונת הניצחון ובוחנות מה הם האטריבוטים ותנוחות הגוף שדרכם מזוהה הניצחון, וכיצד ניתן לשחזר, לנכס ולהטעין בהם משמעות חדשה. עבודות אחרות בוחנות את הפריפריה של תמונת הניצחון – מי מודר מהתמונה, מי ומה מושכחים או מוכחשים באמצעותה ומה ההשלכות של מחיקה זו.

עבודות נוספות בוחנות את התפקיד של האמנות – ובעיקר את המתח בין הצילום לסוגי מדיה אחרים – בהבניית נרטיב הניצחון. ואילו אחרות מציעות לראות כיצד אידיאולוגיה לאומית, הופכת באמצעות תמונת הניצחון לסחורה ובכך יכולה לחלחל מהספרה הציבורית אל המרחב הפרטי.

מספר עבודות בגיליון בוחנות את קריסתן של תמונות ניצחון מן העבר עם חילופי שלטון או אידאולוגיה ורבות מציפות על פני השטח את המחיר החברתי, המוסרי או האקולוגי שהניצחון מטשטש. אם תמונות הניצחון הרשמיות מונעות מתנופה כלפי מעלה, הרי שגיליון זה מקרקע אותן חזרה עמוק לאדמה.

תודה לכל האמנים והכותבים המשתתפים, וליורם קופרמינץ, חבר קבע של הרמה, על הרעיון לנושא הגיליון.

הסתערות נעימה,

רינת אדלשטיין וטל יחס

עורכות הגיליון