לידה שקטה

בעבודה לידה שקטה תומר ספיר בורא דמות מיתולוגית עתידנית מריבוי שלדים שהוא מפרק, משכפל ומרכיב מחדש ליצירת גוף אנטומי דמיוני, מפלצתי וזר. בעבודה הצופים נחשפים לרגע קשה וטראומטי – לידה שקטה של יציר בריאה משובש בדמות תאומי־סיאם חסרי רוח חיים.

ספיר משלב במיצב שני מקרים רפואיים: האחד, לידה שקטה – לידה מלאה המתרחשת בבית חולים, אך היא מסתיימת בלידת עובר מת. המקרה האחר הוא לידת תאומי־סיאם (או תאומים שלובים) – תאומים בני אותו המין, שהתפתחו מביצית אחת שלא חלה בה הפרדה מושלמת בהיריון, והם נולדו מחוברים זה לזה בחלקי גוף שונים. בשני המקרים, המוזרות והחריגה מן הנורמה שכונן הטבע עצמו מעוררות תחושות חרדה ואימה.

ב־2008 נתקל ספיר בסיפור "המפלצת ממונטוק", שעניינו הופעתה של גוויית בעל חיים לא־מזוהה, ספק יונק ספק עוף, בחופי העיירה מונטוק בארצות הברית. הכיסוי התקשורתי של בעל החיים הלא־מזוהה, הבהלה הציבורית וריבוי התיאוריות שהועלו בעקבות הופעתו סללו את הדרך להתעניינותו של ספיר בקריפטידים – בעלי חיים שאין הוכחה מדעית לקיומם ואינם רשומים באינדקס הזואולוגי הרשמי. העדר הקטלוג של קריפטידים וטשטוש זהות המין שלהם הביאו את ספיר להמשיך לבחון אותם
בסטודיו. בתום עשור הוא סיכם את פעולותיו בספר־אמן בשם מחקר לקראת האינדקס הקריפטו־טקסידרמי המלא (2018). כהמשך ישיר של התפתחות תהליך אבולוציוני, בעבודותיו האחרונות הוא מתמקד בתכנים פנימיים הקשורים לגוף האדם ולתא המשפחתי.

בעידן הנוכחי, שבו ההתערבות האנושית בתהליכים טבעיים הולכת וגוברת במידה שלעיתים גורמת לכדור הארץ נזק יותר מתועלת, והפערים החברתיים והכלכליים בין בני אדם שוברים שיאים ומובילים לעוני, לפשיעה ולאלימות עד כדי אובדן החמלה והאמפתיה – שאלת העתיד מטרידה ומאיימת מאוד.

בעבודתו ספיר מציג בפנינו רגע ממיתולוגיה עתידנית של עתיד קרוב אפשרי; עתיד שנבנה על תשתית רעועה, אלימה, נעדרת חמלה ואמפתיה. הדמויות שהוא יוצר כמוהן כקורבנות של חטא קדום, אשר אוצרים בקרבם אשמה, כישוף או קללה, ומעלים בנו שאלות קשות על העתיד ולמי, אם בכלל, נתונה השליטה בגורלנו. המחשבה על אובדן בן או בת בטרם עת היא סיוט שכל הורה מוכרח להדחיק כדי להמשיך את שגרת ביתו. ייתכן שהדמויות בעבודה, המוצגות ברגע סופן הקיומי, אינן מעידות רק על ההווה והעבר, אלא כמו נבואת זעם הן מבשרות על העתיד לבוא. אנו עדים לסצנה כוחנית, לרגע אימתני, מצמרר ובו־בזמן מכמיר לב, שמעורר אמפתיה והזדהות עם גורלן האכזר של הדמויות. ספיר חושף בפנינו מחוזות מודחקים של תופעות ביולוגיות־פיזיולוגיות ומעלה בנו תהייה, מה צופן בחובו העתיד – לנו בפרט, ולמין האנושי בכלל.

טקסט מאת לי היא שולוב, מתוך קטלוג התערוכה "אחות, אחות".

–

עבודותיו של תומר ספיר כוללת פיסול, מיצב, וידאו, רישום וקולאז'. ספיר הוא בעל תואר שני באמנות (.M.F.A) מהאקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל. היא זכה בפרסים ובמענקים רבים, בהם: פרס אמן צעיר מטעם משרד התרבות, מענק מטעם ארגון ארטיס, מענק מטעם אאוטסט ישראל, מענק מטעם מפעל הפיס לספר אמן ופרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות.

עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל, בין היתר במוזיאון ישראל, ירושלים; מוזיאון תל־אביב  לאמנות; Bass Museum במיאמי; Apexart בניו־יורק; NGMA, הגלריה הלאומית לאמנות מודרנית, ניו דלהי; Open Look International Dance festival בסנט פטרסבורג; מוזיאון המדע סנט לואיס (SLSC); במוזיאון חיפה לאמנות; מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; מוזיאון פתח תקווה לאמנות; מוזיאון בית חנקין בכפר יהושע; הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, תל־אביב; גלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל־אביב; Kunstverein KunstHaus Potsdam, פוטסדאם. ספיר חי ויוצר בתל־אביב

www.tomersapir.com