מסע

המסע בהגדרתו ההיסטורית־רומנטית נתפס ככזה העוסק בעזיבתו של אדם את ביתו, קביעותו, אדמתו ושפתו ויציאתו למסע חוצה גבולות אל עבר הגילוי, הארעיות והזרות. בימינו, תפקידו של המסע השתנה והתרחב והוא בא לידי ביטוי בכמה אופנים נוספים כמו התיירות הגלובלית (במובנה הבורגני) המעודדת יציאה למסעות קצרצרים למקומות רחוקים שמטרתם גמיעה מהירה של המונומנטים המרכזיים של המקום המתוייר והפיכתם לסחורה נחשקת שניתן לשאת הביתה, או "הנוודות החדשה" שהיא ניידת וזמינה ובה זוכה האדם המבויית לתור בין עולמות טכנולוגיים, תרבותיים תקשורתיים וחברתיים בעודו ספון בביתו בפיג'מה.

גם דמותו של הנווד הלכה והתפתחה עם השנים. אם בתחילה הוא שימש רק כדמות שמנוגדת לאדם הביתי, הנטוע במקומו, הרי שדמויות חדשות הצטרפו תחת מטרייתו כמו; חסר הבית המהווה נווד בעל כורחו, התייר הארעי, המשוטט העירוני והמהגר הבלתי חוקי. במקרה של האחרון, מתגלמת באופן בהיר הכפילות לגבי דמותו של הנווד שכן מצד אחד ישנה הערצה כלפיו  וכלפי יכולתו לעקור מן המולדת ולנדוד, אך לצד זאת מתקיימת חרדה עמוקה מן הזר הפולש אל הארץ המאיים לגזול בפראות את התרבות ולהשתלט על הממון. בכל אחת מהדמויות שהוזכרו לעיל מתקיים המתח בין הרצון ללכת אל עבר הלא־נודע, לגלות את החדש, לתייר אותו, לבין הכוחות הכלכליים המנחים תנועה זו ומקרקעים אותה חזרה אל האדמה.

העבודות בגיליון מכילות את הפנים הרבות של המסע העכשווי, החל ממסעות נפשיים־פנימיים מסעות פנים־אמנותיים, עבור במסעות דומסטיים המתקיימים בחדרי הבית או ברחוב הסמוך, וכלה במסעות תיירותיים בארץ ובעולם ובמסעות הגירה.

תודה לכל המשתתפים.ות בגיליון ולכל האמנים.ות ששלחו הצעות לקול הקורא.

בערב סיומה של שנת 2021 ופתיחתה של שנת 2022,

אנו מאחלות לכן שנה אזרחית טובה ומסע מוצלח בה.

שיטוט נעים,

רינת אדלשטיין והדסה כהן