מעבר לאחיזת העיניים

הניסיון לרדת לעומקו של המושג טריק, לתפוס את מלוא המשמעויות שדבר כה חמקמק, בדוי ושובבי, אוחז ומשחרר בו־זמנית, הוביל בראש ובראשונה אל עבר מחוזות האשליה והתעתוע הצרובים בבסיסה של האמנות מיום היוולדה. האוצרת תמי כץ־פרימן כתבה בשנת 2006 בטקסט התערוכה פאטאמורגנה שהוצגה במוזיאון חיפה היסטוריה מקוצרת של תולדות אחיזת העיניים, האשלייתיות שבאמנות, העיסוק באופטיקה, בחיקוי, בקסם הכוזב, הכמו־שטני מימי הביניים, עבור ברנסאנס וכלה באופ ארט, בסוריאליזם ובאמנות העכשווית.

בגיליון מקוון זה, המוצג על פני המסך השטוח, הטריק אינו יכול להסתפק בהיקסמות מן האפקטים המתעתעים.אומנם חלק מן העבודות המוצגות בו הן עבודות הצבה שהמפגש המציאותי איתן וודאי יצר תחושה אחרת, אך יחד עם זאת כיוון שאיננו עומדים בחלל תצוגה ואיננו חווים את האניגמות האופטיות, הופכת המהדורה הנוכחית לכזו המתבוננת על הטריק כפעולה, כמהלך, ככזה החושף במהירות בחלק מן המקרים את האפרטוס המייצר אותו. על כן, הגיליון מציע מחשבה מעבר לאפקט, תהיות על מה מאפשר לנו הטריק לראות? ולשם מה הוא נעשה? מה נמצא מעבר להיקסמות. התשובות לכך מגוונות; ישנן עבודות המבקשות לעסוק בפעולת אחיזת העיניים עצמה, אחרות משתמשות בטריק כדי לעטות דמויות, זהות אחרת, כדי לשבש את החומריות, כדי ללכוד את תשומת הלב, כדי לנפק נקודת מבט שונה על העולם שאינה אנושית בלבד. עבודות נוספות מסתכלות על טריק שנעשה על ידי אחרים ועל השפעתו על המציאות או בוחנות את המדיום שדרכו הוא מופק.

תודה גדולה לכל המשתתפות.ים בגיליון ולכל האמניות.ים ששלחו הצעות לקול הקורא,

מצמוץ נעים,

רינת אדלשטיין והדסה כהן

עורכות הגיליון