פעולת הפענוח

פענוח מתרחש כאשר דבר מה שאינו ברור הולך ונגלה לנגד עינינו. תוך כדי תהליך החיפוש הולכת ומפציעה ההבנה; כתב לא ברור הנדרש לזיהוי נחשף. דימוי מעורפל הטומן בחובו סוד צף על פני השטח. חידה, תעלומה, או בעיה באות על פתרונן. כתב סתרים, קוד או צופן הופכים לשפה רגילה ומובנת – כל אלו מהווים דוגמאות קלאסיות לאתרי פענוח. לצד מודלים מובהקים אלו, המכילים ממצאים שאינם בהירים עולה השאלה: האם כדי לבצע את פעולת הפענוח, האובייקט הניצב לפנינו חייב לתפקד כממצא מסתורי? האם קיימים אובייקטים שלמרות שלמותם, הישירות והאופן הברור שבהם הם מוצגים – עדיין מהווים אפשרות לפענוח? ואם נקצין את השאלה עוד יותר ונצלול אל מחוזות התרבות החזותית ולראיה איקונית וסמיולוגית של המציאות – האם קיים בימינו דימוי, מקום, כתב יד או התרחשות שהם פשוט "כפי שהם" ואינם דורשים את הפעולה המפענחת? 

שאלות אלו מעידות על כך כי אקט הפענוח עשוי לא פעם להפוך למעשה פרשנות. מן הרגע שהפלגנו למחוזות אלו הרי שגם שאלת המבט, עמדת הפרשן, ניתוח העובדות וסוגיית האמת עולות על הפרק ומציבות את פעולת הפענוח בפוזיציה הנתונה לבחינה מחודשת באופן תמידי. דוגמא לכך מן הזמן האחרון היא למשל פרשת הרצח של תאיר ראדה ז"ל. מאז הרשעתו של רומן זדורוב בשנת 2010 עולים ספקות רבים לגבי השאלה האם הוא הרוצח האמיתי. זוהי פרשה שממשיכה להתגלגל והחיפוש אחר הרוצח עדיין נמשך עד כדי כך שבאוגוסט 2021 בית המשפט המחוזי בנצרת הורה על שחרורו של רומן זדורוב למעצר בית ולבחינה מחודשת של הראיות שנמצאו בזירת הרצח. 

העבודות המוצגות בגיליון זה נעות גם הן על המתח שבין פענוח לבין פרשנות. סודות משפחתיים, צבאיים ומדיניים נקראים לבחינה מחודשת. זירות מרחביות נטושות מעלות שאלות אודות מאפיינים אדריכליים ותרבותיים. יצירת האמנות, פרשנותה ואופני התצוגה המוזיאליים עומדים גם הם כמושא לפענוח. אי הבנות טקסטואליות, שאלות על העתיד והתבוננות על ממצאי העבר ניצבים לחקירה נשנית בזמן הזה. בחלק מן העבודות אי הבהירות של הממצא היא זו שמהווה פתח ליצירה, באחרות, נוצרים במכוון התנאים אשר יובילו לכך שהצופה יוצב בעמדת המפענח. כולן יחד בוחשות את המביט בהן אל תוך מערבולת של סימני שאלה. 

תודה לכל המשתתפים.ות בגיליון ולכל האמנים.ות ששלחו הצעות לקול הקורא. 

זוהי ההזדמנות לומר גם תודה גדולה ומיוחדת לטל יחס, העורכת השותפה שעמדה לצדי בשנים האחרונות שנפרדת בגיליון זה ממערכת הרמה. תחת ידה המדויקת, המקצועית, הרצינית, החדה והיסודית הועמדו גיליונות רבים לתפארת. מידותיה הטובות הן מהפן האסתטי והן מהפן האנושי יחסרו לנו מאוד. אנו מודות לך מקרב לב על הזמן הרב שהשקעת במגזין ועל הידע העצום שהבאת איתך לאורך השנים. תודה גם על הסיוע בעריכתו של גיליון זה.

(ועכשיו אחרי שהבכנו אותך מספיק, נסיים בכך שאנחנו כבר מתגעגעות). 

ברוכה הבאה הדסה כהן! שזהו הגיליון הראשון שנערך בשותפות איתה, מצפות בכיליון עיניים להמשך.

ולכם קוראינו היקרים, אנו מאחלות הנאה מהספק.

שיטוט נעים!

רינת אדלשטיין והדסה כהן 

עורכות הגיליון