פלורסנט

בעבודת הוידאו "פלורסנט" משחזר פינצ'ובר הטחה של נורת פלורסנט כנגד קיר, פעולה שנהג לעשות בנערותו. הזיכרון האצור בגוף הוא המניע לפעולה העכשווית, ושחזורה נעשה באמצעות יריית נורה מתוך תותח לחץ אוויר.

נורת פלורסנט היא נורת פריקה, והאמן עושה בה שימוש סקרני המוביל אותו לגילוי מופעים של שבירוּת, התאיינות ופריקת מתח. היא מזוהה כתאורת מוסדות, דוגמת כיתות, מחסנים, מפעלים – מקומות בהם יעילות וחסכנות הצריכה חשובות יותר מאיכות האור. צורתה הארוכה, בשונה מצורתה המכונסת של נורת ליבון, הופכת את ההתנפצות לתהליך מתמשך של קריסה.

רצף הוידאו מורכב משלושה חלקים – השקט או המתח שנבנה לפני ההתרסקות, רגע הפגיעה הוא ההתרסקות עצמה, ולאחריה התפוררות האובייקט לנשורת חלקיקים ונצנוצים. האור הגלום בגוף התאורה לא מבוטל כי אם משוחרר מהנורה המגדירה אותו. העבודה מכילה מועקה אפורה, מונוכרומטיות המקרינה על הקיר מעשה הרס ידי אדם, כמו גם פליאה, מול חוקים פיזיקליים שלהדיוטות נראים כמעשי קסמים. שכבת הסאונד, שנוספה בזמן עריכת העבודה, מדגישה את ההתפעמות מול הרסיסים של מעשה הבריאה התוקפני. מעשה שיש בו תום פוטנציאלי, לפני הקריסה למשמעות, המטיח/מתיך יחד הרס ויופי.

(טקסט מאת האוצרת גילי זיידמן, מתוך התערוכה ״עקרון החפיפה״, אפריל 2019, המרכז לאמנות עכשווית בערד)

–

אבנר פינצ׳ובר, בוגר התוכנית ללימודי המשך באמנות במדרשה (2018), בעל תואר B.Arch בהצטיינות יתרה מהטכניון (2012). נבחר לתוכנית השהות השנתית של ארטפורט ל־2022–2023. זכה במענקי מפעל הפיס (2019, 2022), משרד התרבות–הקרן ליוצרים עצמאיים (2019, 2022), קרן רפפורט, קרן אוסטרובסקי וקרן רבינוביץ׳. הציג בין היתר במוזיאון תל אביב, במוזיאון רמת־גן, במוזיאון לאמנות עכשווית בקרקוב ובביאנלה הארצית השמינית והשביעית לרישום. עבודותיו נמצאות באוסף מוזיאון תל אביב, אוסף הארץ, אוסף אנג'ל ואוספים פרטיים.