גליון #18 אסור לצלם, אוקטובר 2017
שער הגיליון מאת ירון לפיד. לצפיה בשער לחצו כאן

׳שיקאגו׳, מתקן אימונים ללוחמה בשטח בנוי, בסיס צאלים, 2014, מיניאטורה מבטון

צורה של נוף

Bookmark and Share

אני מבסס את העבודה שלי בהכרה כי אנחנו מתוודעים לעולם שלנו דרך תמונות. צילומים מייצגים ומחליפים חוויות, זיכרונות, נופים וחפצים. מאז המצאת הצילום המציאות הפכה מועצמת על ידי ההשתקפות שלה בתמונה. בעבודות הצילום שלי אני בוחן את כוח ההשפעה שיש לצילום על הצורה בה אנחנו תופשים את המציאות.

העבודה כמכלול היא נקודת מפגש בין ארה״ב לישראל. אני מתמקד בדומות ובשונות בין שתי התרבויות והגאוגרפיות בהן השתיים מתקיימות. נקודת המוצא אינה אובייקטיבית, אלא דרך עיני המתבונן, ישראלי מתיוון (כזה שעבר אמריקיניזציה). גוף העבודה כולל נופים, טבע דומם ומיניאטורות של ישראל וארצות הברית.

את הילדות העברתי בין הגבעות והגאיות של מדבר יהודה, בין ירושלים לים המלח. תפיסת העולם שלי כאוטית ומורכבת מתרבות אמריקאית שאולה, נופי המדבר והמלחמה שהפכה לחלק אינטגרלי בחיי.

חלקים רבים מהמציאות שלנו מתוארים על ידי תמונות ומעולם לא נחוו על ידינו באופן אישי. תמונות משרישות אצלנו ציפיות מדברים שאוליי נחווה בעתיד; לפעמים עד כדי כך שהמציאותי אינו עומד בציפיות ושונה מכפי שהוא נצטיירה מהתמונות שמייצגות אותה.

הדגמים בעבודה שלי נוצרים כמחווה לצילום. הם ממזערים מציאות, חלל או חפץ ; שניהם חולקים את יחס המראה למקור. גם הדגם וגם הצילום מאפשרים נקודת מבט בוחנת חיצונית על מדמה מציאות.

סבא אריה (Kurt) נמלט מווינה ארצה מיד לאחר ליל הבדולח, שירת בפלוגות היהודיות של הצבא הבריטי ולאחר מכן בצה״ל כשרק הוקם. אני עצמי התגייסתי לצבא והתחלתי את דרכי בחיל הצנחנים (202), דור רביעי בצבא (כלשהו) צועד בעקבות אבי ששירת גם כן באותה היחידה. גדלתי על הגבעות והגאיות של מדבר יהודה, בין ירושלים לים המלח, צבר ללא שורשים. בוגר תואר ראשון בתקשורת צילומית ממכללת הדסה בירושלים (2011) ותואר שני בצילום מבית הספר לאמנות ויזואלית בניו יורק (2014).

www.yoavfriedlander.com