רותם ריטוב, קצתי, 2024, רישום על נייר על מצע עץ, תכשיטים ואבנים 30X17 ס"מ (צילום באדיבות האמנית)
קצתי, יקצתי
הסדרה 'איקונות' ובה העבודות 'קצתי' ו'יקצתי' נוצרה בהשראת תפקידם של צלמיות כנעניות ואלים פגאניים אחרים, כמסמלי היבט אנושי/קיומי וכמייצגים פיזיים לכוחה של אמונה כעוגן חיובי כלפי העתיד.
הן מהוות חלק מסדרה של סיפורים מיתולוגיים עכשוויים שנוצרו בדצמבר 2023.
*
על פי הסיפור המיתולוגי, האחיות התאומות קצתי ויקצתי נוצקו לעולם בנשיקת ליקוי המאורות הראשונה ביקום. דקות אחדות לאחר הופעתן הן הופרדו. האחת המשיכה עם אמא-חמה והשנייה עם אמא-לבנה. ההפרדה בין האחיות האוהבות הייתה כה טראומתית עבורן, שנפשן לא ידעה מזור. בפעימת השסע שפערו בהן, נשבעו כי יבוא היום בו ישובו להיות זו לצד זו, צמודות כבעת לידתן.
ב-15 ביוני בשנת 743 לפני הספירה, התרחש ליקוי המאורות הארוך ביותר בדברי ימי הבריאה, שנמשך 7 דקות ו-27.54 שניות. היה זה ליקוי מאורות כה ארוך, שהאימותיהן, חמה ולבנה, שהיו מרוכזות בחגיגות האיחוד ובנשיקות, לא הבחינו באחיות, שחמקו להן חרש בחסות אפלת היום והתמקמו קרוב יותר לבני האדם ובשני פרקי זמן: בין השמשות ובעלות השחר.
קצתי ויקצתי היו מאושרות עד אין קץ, ובמהרה מצאו השתיים את מקומן בין בני התמותה ומחזורי הטבע:
כשהאחת התאבלה – השנייה קמה מהשבעה, כשהאחת נפלה לתהומות היגון והייאוש – השנייה הושיטה יד ומשכה את אחותה החוצה, כשהאחת איבדה את דרכה – השנייה מצאה את הכיוון, כשהאחת ליוותה את המתים – השנייה יילדה את העוברים, כשהאחת התרסקה – השנייה השתקמה, כשהאחת נבלה – השנייה הנצה, כשהאחת נפלה בשדה הקרב – השנייה סיימה את המלחמה, כשהאחת שקעה לתוך מחוזות החלום – השנייה הגשימה אותו.
ובין לבין תנועות הוויה אלה, בשני פרקי זמן של היממה, בין השמשות ובעלות השחר, נחות הן יחדיו ממלאכתן, מהרהרות ואוצרות יד ביד מחזורי נצח של סוף ותקומה כשאמהותיהן השתיים מלוות אותן במרום.
–
רותם ריטוב, אמנית רב תחומית, עובדת בטכניקות מגוונות ובחומרים שונים. המדיום המרכזי הוא מיצב אליו נלווים רישומים, עבודות וידאו ומיצג. בוגרת תואר B.ARC.ED (אדריכלות וחינוך) באקדמיה לעיצוב ע"ש נרי בלומפילד חיפה. מאז 2019 חיה ויוצרת בברלין. חברת הגלריה השיתופית אלפרד בעברה (2011-2023). הציגה תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתית בישראל ובחול. זוכת מלגת קרן התרבות אמריקה ישראל לציור ופיסול (2015). עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים. בין השנים 2011-2009 יזמה, הפעילה ואצרה את Art.Apart, גלריה ניסויית בתוך חלל מגוריה האישיים בשכונת פלורנטין, בה התערוכות נבנו מתוך התייחסות ספציפית למקום ולמשמעויות השונות של חלל המגורים.
בעבודותיה, ריטוב מחברת בין אקטואליה, היסטוריה, פילוסופיה, מיתולוגיה, דת ומסורת לכדי מבט מחודש בפרספקטיבה פמיניסטית. דרך קריאה מחודשת זו היא מפרקת את מרכיבי זהותה האישית הקשורים למוצאה הישראלי והיהודי והמושתתים על אלפי שנות הסטוריה של אנושות ותרבויות עתיקות.