״קיר מערבי מצד שמאל, ציור: חייל שהרכיב אחריו אשה על סוס. לרגלי הסוס מתרוצצות חיות בית קטנות״ פרט מתוך מחברתו של ארדון גבעוני שתיאר את ציורי הקיר והכתובות שהותירו החיילים המצרים על קירות הקיבוץ, ינואר 1949 הדפסת ויניל // 130*30
רכוש נטוש
במשך חצי שנה, מ-24 במאי ועד 5 בנובמבר 1948 עמד קיבוץ יד מרדכי ריק מתושביו היהודים, לאחר שפונה מחבריו ונכבש על ידי הצבא המצרי. בסוף אותה המלחמה, התרוקנו כל הכפרים בקרבת הקיבוץ מתושביהם הפלסטינים. רעידת האדמה הזו היתה ועודנה עד היום, פרק מכונן בזהות ובהיסטוריה המקומית. בתערוכתה "רכוש נטוש" צללה מיכל בראור אל מחילות הזיכרון של הקיבוץ, נברה בארכיון, האזינה לסיפורי החברים, ואספה עדויות כתובות, מסופרות ומצולמות מפרק הזמן הזה, מבקשת לחשוף פיסות היסטוריות שקטות ולטוות מהן סיפור חדש. בהעדר עדויות ארכיוניות רשמיות מתקופה זו, מבקשת בראור להרכיב מחדש ארכיון אישי ומקומי; ארכיון מדומה שאמת ובדיה מתערבבים בו, כזה המלכד עדויות חומריות מתקופות וממקורות שונים. זהו ארכיון חמקמק הנשען על סיפורים אישיים ושברירי זיכרון, שנכשל שוב ושוב בניסיונו למלא את החלל בקביעות חד משמעיות.
החוט שהוביל את חקירתה הוא החוט החומרי. בראור התבוננה באובייקטים שונים ברחבי הקיבוץ מתוך ניסיון לחלץ מתוכם את עדותם האילמת, ולבחון כיצד הם יכולים לעורר מחשבה אחרת אודות הזהות המקומית. האובייקטים המופיעים בתערוכה, או צילומיהם, מייצגים פליטות בדרך זו אחרת, קונקרטית או מטפורית. חלקם פריטים שסומנו כרכוש פלסטיני נטוש – מהם כאלה שנמצאו באזור הקיבוץ או התגלגלו אליו בדרך לא דרך; חלקם הם בגדר זיכרון עמום של חפצים אישיים של החברים שאבדו בדרך; אחרים הם סימנים שנותרו ברחבי הקיבוץ מתקופת כיבושו על ידי הצבא המצרי; לצדם ייצוגים מטפוריים של העדר, נקודות ציון או עקבות של אובייקטים שהיו ואינם. רצף האובייקטים שמציגה בראור בחלל הגלריה אינו לינארי, אך כולם עוסקים בניסיון למלא ריק כלשהו.
(מתוך טקסט התערוכה ״רכוש נטוש״, אוצרת: רווית הררי. מאי 2016, דנה- גלריה לאמנות, קיבוץ יד מרדכי)
רכוש נטוש, מיכל בראור, גיליון #4, פליטות, בצלאל, כתב עת לתרבות חזותית וחומרית, יוני 2017
–
מיכל בראור, אמנית חוקרת שעובדת עם צילומים, מוסדות ואוספים. בראור סיימה את לימודיה לתואר ראשון באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ואת לימודיה בתוכנית לתואר השני ב־RCA, לונדון. בראור הציגה מספר תערוכות יחיד בארץ ובעולם בינהן: ב־Meetfectory, פראג; במוזיאון לאמנות עכשווית, טנריף; בגלריה השיתופית בכברי (תערוכה משותפת עם אבשלום סולימן); במרכז לאמנות עכשווית, תל אביב; בגלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי; ובמוזיאון פתח תקווה לאמנות. הציגה בתערוכות קבוצתיות רבות ובהן: במוזיאון תל אביב לאמנות; במרכז לחקר המפלגה הנציונל סוציאליסטית, מינכן; בגלריה החדשה, סדנאות האמנים בטדי, ירושלים; במוזיאון פתח תקווה לאמנות ועוד.
בראור השתתפה בתוכנית השהות לאמנים ב־Meetfectory, פראג, ובתוכנית השהות לאמנים של ארטפורט, תל אביב. זכתה בפרסים ומלגות בהם: במלגת ארטיס לפיתוח פרויקט אמנותי; ובפרס האמנית הצעירה מטעם משרד התרבות.
