שאלה
אוהד ובר, יליד 1988 ותושב ירושלים. בוגר הסטודיו למשחק "ניסן נתיב" בירושלים וכיתת השירה של "הליקון". כתב את מדור השירה "המעבדה לשירה", בעיתון הירושלמי "פי האתון". זוכה פרס "הליקון" לשירה, לשנת 2013, בקטגוריית "משורר מבטיח". שיריו פורסמו במגוון כתבי עת ועיתונים, כגון מוסף "תרבות וספרות" ומוסף "גלריה" של הארץ, מוסף "ערב שבת" של מעריב, "עיתון 77", "משיב הרוח", "מעין" ואחרים.
שבתי הנה להודיעך
כי קופידון עצמו, המועצה
לאהבה גבוה ואספני נשיקות עתיקות –
מסכימים שהמילה "לשרוף", היא דימוי בינינו.
חפשתיך כדי לברר, אם את יודעת למה?
ודאי שהנך יכולה להטות את המילה לשרוף,
למילים שורפת, או נשרף.
הרי זכור לי, שנוח לך להשתעשע בדברים כאוות נפשך.
אם יורשה לי, אשער שהדימוי קשור אלי,
במחשבות שנוקו, ברישומי-הסוד שהוחבאו
ובציפיות שהורדמו בזריקה.
אתן דוגמא: בכל פעם כשאני רואֵה אותַךְ
כל מה שהרווחתי בלעדַיךְ –
נשרף.