רשמלל

יצירה שעיקרה היחס בין מצע מסוים, לרוב – נייר, ויחסו לאותיות, מלים, משפטים, המאכלסים אותו, בהיותם המרכיב היחידי, הייחודי, המרכזי במכלול. ממפגש נועז זה, זוכה המצע לביטוי עצמי, ריבוני במידה רבה, של מהותו: סיביו, פניו, קמטיו, איכותו, האור הפנימי שבוקע מתוכו וכדומה. ובהתאמה, מקבל הקו הזדמנות להתודע אל עצמו, כאדם מבוגר מאוד הזוכה להביט בפניו בראי בפעם הראשונה בחייו. הקו, כסוכן סמוי, שחושף כיסויו במתכוון, נישא על גביו של מלל שהופקע מאדמתו. זרות זו, מלווה בתחושת תקוה – סיכויה של אות לעצמאות – בגרותה של מלה – חירותו של משפט, כך מצויים שלושת הגורמים הללו באחדות פנימית: שטח הפקר + קו חיוני + מלל נא = רישומלל.

* רישומלל הוא חלק מרכזי מסדרת יצירות תלויות נושא, ביניהן: 'רישומוטובוס', 'רישומזון', 'רישומשקפיים', ועוד.