אם אסור לצלם, נצייר

עם יורם בעצם התחברתי בזכות הכור בדימונה. הוא ידע שאני באובסס על ואנונו, והוא היה באובסס על ה'אסור לצלם' הציוני, אז הגה רעיון גאוני. אם אסור לצלם, נצייר. יחד טווינו תכנית שטנית להקים חוגי רישום וציור נוף מול הכור. הלכנו (עם Keren Ella Gefen) לעו"ד Michael Sfard להתיעץ. ספרד היה מספיק נדיב להקדיש מזמנו לצוות ההזוי והיצירתי, הודה שאם נצליח להפיק תיעוד של צייר אזוק לכן-ציור זה יהיה משעשע, אבל הקריא לנו את לשון החוק (אין לצלם, לתעד, להקליט, לשכפל בכל מדיה וכו), פירש את רוחו (תשכחו מזה) ונהג בכללי כעורך-דין אחראי. לא התיאשנו. נסענו לסיור לוקיישן ליד דימונה. יורם חשב שאם נעמוד עם הגב לקמ"ג כשלפנינו מראות אולי זה יעבוד. אחת מאיתנו (שאינה קרן) חשפה את התחת בכל מיני מקומות מול הכור כדי לבדוק אם האזור מנוטר כל הזמן ואכן במהרה הגיע קב"ט עצבני ואילץ אותנו למחוק את כל הצילומים מהסלולרים. הוא שאל מה המקצוע שלי ופחדתי להגיד עיתון אז אמרתי 'מורה לאמנות'. הוא נזף בי: 'ככה מתנהגת מורה בישראל? תתביישי לך'.
צילום שבטעות לא נמחק: יורם קופרמינץ