ללא כותרת, 2018־2019, תצלום דיגיטלי
מלון
הסדרה צולמה במלון בבת ים בו עבדתי במשך שנה וחצי. זה לא מלון רגיל, אלא מלון קטן ודיסקרטי שמשכירים בו חדרים לפי שעה. המבקרים מבקשים להעביר שם רק כמה שעות ביום, רובם מגיעים לקיים מפגשים ארוטיים שונים: גברים שמזמינים נערות/נערי ליווי, זוגות המחפשים מקום לרומן מחוץ לנישואים. הריהוט בחדרים אמנם סטנדרטי, אך מותקנת בו תאורה צבעונית לאווירה רומנטית. המלון אינו ייחודי באופיו ובישראל הפכו מלונות מהסוג הזה לפופולריים מאוד בשנים האחרונות.
במהלך עבודתי שם למדתי להעריך את המקום המאפשר למבקריו לחצות את גבולות היומיום אל מרחב סודי המתקיים מעבר לסדר החברתי, לנורמטיביות ולמסורת, מעבר למוסר ולחוק. זהו מקום אשר מאפשר ללקוחותיו להרגיש חופשיים ולהתנסות בבכחנליה, סטייה וטרנסגרסיה. היכלות לתעדו היא כמעט בלתי אפשרית, פרדוקסלית, מפרה את חוקיו. לכן הצילומים מתעדים את המלון ברגעים שלפני ואחרי המעשה, את החפצים בחדרים הממתינים לאירוע ואת השרידים שנותרו אחריו. זהו תיעוד של פרטים ומקטעים מתוך מקום שמבקש להישאר חסוי.
העברתי הרבה משמרות ארוכות במקום הזה. רובן היו משמרות לילה. הייתי לבד במלון שיש בו עשרה חדרים והתפקיד שלי כלל גם את קבלת הלקוחות וגם את ניקיון חדרים. אחרי שחדר התפנה נכנסתי אליו, צילמתי וכמובן ניקיתי. כשהתחלתי לעבוד במלון הרבה פעמים הייתי מופתעת מהדברים שמצאתי בחדרים, מהאנשים שבאים אליו ומהסיטואציות שקורות שם. אבל עם הזמן הרגשתי שכל משמרת היא המשך, או שידור חוזר, של המשמרת הקודמת: לקוחות קבועים שחוזרים לבלות, סיטואציות שחוזרות על עצמן וחדרים שמחליפים זוג אחרי זוג ונשארים אותם חדרים סטנדרטיים עם אותו אור כחול־ורוד־סגול.
–
נטליה קריבושין נולדה בסיביר, רוסיה, ובגיל עשר עברה עם הוריה למרכז רוסיה. בבגרותה למדה במכללה לאמנות ותרבות במחלקה לעיצוב במה. היא עלתה לישראל לפני שבע שנים ומאז החלה לצלם במטרה לתעד את המציאות החדשה. גופי העבודה שלה נסובים סביב נושאי עלייה, משפחה, עבודה, ומפגש בין תרבויות. היא סיימה את לימודיה במחלקה לצילום, האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל.
אינסטגרם: @natasha_levus