שיר אוויר

שִׁיר כְּמוׂ צֶמַח, פּוׂלֵט חַמְצָן וְרֵיח.

שִׁיר צָלוּל מְרַפֵּא חוׂלֵי רֵאוׂת.

שִׁיר דָּחוּס מְמַלֵּא מְכָלִים בְּגַז-שִׁיר

וְעִם מַסְפִּיק בָּלוׂנֵי-שִׁיר: אֲנַצֵּחַ בְּתַחֲרוּת צְלִיחַת הָאוׂקְיָנוּס הַהׂדִּי

בִּצְלִילָה אַחַת, אֶשְׁאַף נְשִׁימוׂת מְלֵאוׂת כְּשֶׁאֶגַּע בַּקַּרְחוׂנִים שֶׁבְּפִסְגוׂת

הָאַלְפִּים וְאֵצֵא מֵהָאַטְמוׂסְפֶרָה לְהָקִים חַיֵּי-שָלוׂם בְּמַאְדִּים.

שִׁיר רַע בַּכִּיס,

הוּא פְלוׂץ שֶׁלּאׁ אוּכַל לְהַכְחִישׁ.

וּלְהֶפֶךְ: "אֲדוׂנִי, הַיּוׂם כֻּלְּךָ מְבֻשָּׁם-שִׁיר-טוׂב".

וְאַחֲרֵי הַשִּיר?

אֲנִי זוׂכֶה בְּכַמָּה נְשִׁי-

מוֹת,

עַד שֶאֵחָנֵק שוּב וְאֶמּוׂג מְחֻסַּרשִׁיר.