טרול הזהב

אני הייתי היפה והמוצלחת שבאמניות וכל ציוריי נמכרו למרבים במחיר

הסטודיו היה ריק אבל אני לא פחדתי מהריק ורקדתי בתוכו אל תוך הלילה

סידרתי שערותי השחורות במספרה ונתתי שיצבעו לי את כל הציפורניים

קניתי מלא בגדים במלא כסף ונראיתי מיליון דולר והיו לי מיליון דולר

כל משאלותי התגשמו ולא נותר לי עוד למה לשאוף

תערוכות בכל חור  וגלריסטים מתקשרים

מחזרים אחרי הפתחים שלי מקדימה ומאחורה

אני שועלה ותיקה כבר למדתי שעור או שניים ומחזיקה את כולם קצר

אהובים שלי וכנועים

העיתונים גם אוהבים אותי ואני נערת הגיליונות

אין לי אויבים וכולם חפצים בעיקרי

מרוב שמתוק לי כבר אין בלוטות טעם בפי לחוש מתיקה

מרוב שיפה לי בעיניים נתכהה לי היופי

מרוב שכל הרעיונות שלי מומלצים ומקובלים נהיה לי זמזום באוזניים כמו לבטהובן והתחרשתי

לא בא לי לקום ולא בא לי לישון

אף מאהב אינו די טוב עבורי ואף מילה לא מנחמת אותי

אין לי חשק לפגוש במשפחתי או בחבריי ובאנשים שברחוב

כולם מראים לי את אותו הפרצוף ואינני מסוגלת לשאת בבואתי

המים במקלחת מכאיבים לי והקפה מר לי ומביא אתו בכי

אין לי עם מי להזדהות

הקיר לבן ואין בו כלום

שרועה על גבי ולבי שוקע בבריכה עמוקה

 

 בעיני רוחי אני צופה בתנועות אויר

והן מתפסקות וחוזרות על עצמן ואינני בטוחה אם מלאכים באו לבקרני

או שאלו הבהובי אור של מכוניות חולפות דרך התריסים

אינני רוצה לדעת

 

ולפתע הכל חדל ומבטי קפוא בתיקרה ולרגע אחד אני מתה

 

באמצע שאני מתה נשמעת דפיקה בדלת

אני מתרוממת וניגשת בלאט לפתוח הדלת ובפתח ניצב טרול

טרול גדול עם משקפיים ומזוודה, הוא אומר שבא לעשות לי סדר

שהגיע הזמן להכניס טינופת לבית הלבן שלי, כי הכל בו נקי ומוצלח מדי

הוא מוציא מהמזוודה שלו שקית מלאה בוץ מסריח

שופך את הבוץ לבלנדר ושם את הבלנדר באמצע הסלון

מפעיל אותו בלי מכסה וכל הבוץ משפריץ בכל הבית

ואז הוא לוקח טוש אדום וכותב לי על הדלת בכתב עקום כאן גרה זונה

ואז הוא מתיישב אל המחשב ומטנף עלי בטוקבקים ובאיומים מרוקן לי גם את חשבון הבנק

ואני מחליפה את חולצת המיתה הלבנה שלי לחולצת עבודה שחורה ואוספת את שיערי בקוקו

מנסה להיזכר אם זו אני שחייגתי אל הטרול או שבטעות הגיע זה אל פתחי להחיותי

אני מתבוננת באיש המקצוע המיומן שנמצא בדפי זהב

כשהוא שובר לי את כל הצלחות והכוסות

וגוזר לי את כל הבגדים ומשתין על הקירות

ורושם לי חשבונית על סך 500 שקלים לשעת עבודה

והארנק שלי ריק ואין לי מאיפה לשלם אז הוא נותן לי סטירה והולך

ואני דורכת בעדנה על הבוץ בדרכי אל המטבח להכין לי קפה

והקפה טעים כמו שלא היה כבר הרבה זמן ואני מחייכת אל עצמי ולבי מתרחב מההזדמנות.

* * *

גליה פסטרנק, ילידת 1977, חיה ועובדת בגבעתיים. בוגרת תואר ראשון ושני בצלאל אקדמיה לאמנות, השתתפה בתכנית חילופי סטודנטים בסלייד סקול לונדון והשתלמה בציור ורישום באקול דה בוזאר פאריס. הציגה תערוכות יחיד בגלריה נגא, מוזיאון חיפה, וסדנאות האמנים בתל אביב, והשתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם בין היתר במוזיאון תל אביב, מוזיאון חיפה, מוזיאון אשדוד, גלריה גורדון, מוזיאון קיאסמה בפינלנד (עם בצלאל), ברלין, אתונה ומיאמי. זוכת פרס האמן הצעיר של משרד התרבות והספורט לשנת 2012.