APPROPRIATION ART הינו ז'אנר אמנותי העוסק בהשאלה וניכוס דימויים ואייקונים שונים מהעולם הקיים סביבינו ושילובו בעבודות אמנות חדשות. האמן מביט בין השאר, בפרסומות, במדיה דיגיטלית, בתרבות ההמונים ובעבודות אמנות של אמנים אחרים ומשתמש באלמנטים מתוכם באמנות שיוצר, לעיתים כהשראה, כציטוט או ממש כהעתקה שלמה של העבודה אליה מתייחסים.
אחד המאפיינים הבולטים לסגנון ה APPROPRIATION ART הוא העובדה שיכולות טכניות של האמן פחות חשובות מן היכולות הקונספטואלית שלו להביא את הדימוי ולהציב אותו במקום ובסט שונה ועל ידי כך ליצור לו משמעות חדשה. לז'אנר זה השפעה גדולה מאוד על תולדות האמנויות השונות (שירה, מוזיקה , תאטרון ומחול). באמנות חזותית אנו רואים דוגמאות רבות של ניכוס שכזה, החל מהרדי מייד של מרסל דושמפ ועד אנדי וורהול, שריל לוין, ריצארד פרינס, גף קונס, ודמיאן הירסט וכן אמנים ישראלים רבים.
מנגד, בישראל, כמו במרבית מדינות העולם, קיים חוק אשר שומר על זכויותיהן של היוצרים המקוריים של יצירה. השמירה מתבטאת בשמירה כלכלית על היוצר (אין להעתיק/לשכפל/לשדר/לפרסם עבודות ללא אישור האמן שמתקבל בדר"כ על ידי מתן גמול כספי כלשהו) אך גם בשמירה מוסרית (הזכרת שם האמן והאיסור על פגיעה בעבודתיו).
אם כך, קיים קונפליקט אמיתי בין APPROPRIATION ART לבין חוק זכוית יוצרים. כיצד הזאנר מסתדר עם החוק? איך להתייחס מבחינה משפטית לאמנות המתחקה אחרי אמנות קודמת יותר ומנהלת עימה שיח? האם זה לא חוקי בעליל ולכן אסור לעשות אמנות שכזו או כיצד כן ניתן לצטט, לקבל השראה מאמנות מוקדמת יותר בצורה המקובלת גם על החוק?
ההרצאה תתמקד בהעלאת הבעייתיות והקונפילקט תוך מתן דוגמאות רבות מעולם האמנות, הן מהעולם והן מישראל, וכן במתן פתרונות אמיתיים לסוגיה זו.
עו"ד נורית אשר פניג מתמחה באופן בלעדי בתחום האמנות והעיצוב. בעלת תואר ראשון במשפטים ותולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני באמנות עכשווית מ- Sotheby’s Institute of Art בלונדון. מייעצת לאמנים ולמיזמים שונים מעולם האמנות הפלסטית והעיצוב.
הרצאתה של נורית אשר פניג בכנס ירושלים לאמנות #1 בנושא חתימה, במסגרת פסטיבל מנופים, 2016.