גליון #12 עיזבון/ דצמבר 2015
שער הגיליון מאת בשמת קליין. לצפיה בשער לחצו כאן

Crystal Glass Migration

2012

Bookmark and Share

שיתוף פעולה עם מילק קנבל ואנדה רוטנברג
שלושה קופסאות עץ מלאות ריבה עם כלי קריסטל, תעודת משלוח מירושלים לנובי צאנז, תיאור תכולה מפורט.

באביב 2012 הייתי בהריון ראשון, בסיכון. מתוך חששותיי, נשבעתי שלא ליצור שום עבודת אמנות העוסקת בהריון.

למזלי נתבקשתי לעשות עבודה עם מילק קנבל לכבוד תערוכה בעיר הולדתו נובי צאנז אשר בפולין.
בספר שכתב מילק מצאתי סיפור שקרה למשפחתו לאחר שברחו ב-1938 מנובי צאנז- בחיפזון הבריחה לא הספיקו בני משפחת קנבל לקחת איתם חפצים יקרי ערך. שכן שריחם עליהם לקח כלי קריסטל יקר מביתם, ארז את הכלי בתוך ריבה בכדי שיהיה לבני המשפחה אוכל ושלח את החבילה, כאשר הריבה מגינה על הכלי שלא ישבר.

כל הקיץ שחזרנו מילק ואני את הקופסאות ע"פ זכרונו. כל הימים בישלתי ריבה ובערבים הייתי מתקשרת למילק ושואלת האם צבע הריבה ומרקמה דומה לריבה ההיא. מילק ענה לי בסבלנות שוב ושוב. בסוף אוגוסט שלחנו לנובי צאנז קופסאות מלאות ריבה וקריסטל שהיו שחזור מדויק של הקופסא ששלח השכן אל משפחת קנבל ב-1938 לסיביר.

לא חשבנו שהחבילה תגיע. הרי לשלוח כלי קריסטל בתוך ריבה זה כמו לשלוח פצצה. כיצד יראה הדבר במכונות השיקוף, לא ידענו. משלוח אוכל לחו"ל ובוודאי כמות כזאת של ריבה-אסור.
בשטר המטען פירטתי את סיפור החבילה בכדי שכל פקיד שלא יאשרה, לפחות יקרא את סיפור חייו של מילק.
להפתעתנו, לאחר אין ספור עצירות ועיכובים רבים הגיעו הקופסאות לנובי צאנז והוצגו שם, אם כי חלק מהריבה התאדתה בדרך.
רק לאחר חודשים הבנתי שלא עלה בידי שלא לעסוק בהריון- כי מה היא עבודת הריון אם לא דבר מה שביר בתוך נוזל הנשלח אל הלא נודע.

* * *

הדסה גולדויכט חיה ועובדת בירושלים. בעלת תואר ראשון מהמחלקה להדפס ב- Rhode Island School of Design, ותואר שני מהמחלקה לאמנות ב- School of Visual Arts בניו יורק. עבודותיה הוצגו בין היתר במוזיאון ישראל, מוזיאון עין חרוד, המוזיאון היהודי בניו יורק, Zacheta National Gallery of Art

בורשה, ועוד. עבודתיה נמצאות באוספים פרטיים ומוזיאלים וביניהם אוסף המוזיאון היהודי בניו יורק ובאוסף מוזיאון ישראל.

http://www.hadassagoldvicht.com/