Don't Be Evil, אותיות אלומיניום צבועות, חיתוך לייזר, 2010
Don't Be Evil
עבודה זו נעשתה בשיתוף עם אור אבן טוב.
–
האמרה "don't be evil" שמופיעה בעבודה זו מעוצבת בגופן המוכר של הלוגו המסחרי של גוגל בעת יצירתה (2010), לוגו שמתאפיין בנראות תמימה וישירה בצבעי יסוד. זהו ציטוט של משפט מפתח מתוך הקוד האתי של החברה. הגוון המתיילד ב "Don't be Evil" – בעברית "אל תהיה רשע" – משפט אותו נהוג לומר לילדים, מאפיין את "העידן החדש" ביחסים עם הטכנולוגיה; עידן בו קצב ההתפתחויות המואץ גורם להופעתם של שאלות מוסריות בתוך ואקום אתי, וכדי לפתור בעיות מוסריות נדרשות ענקיות הטכנולוגיה להמציא קוד אתי בעצמן מההתחלה, ברוב המקרים לנוחותן. זהו עידן בו בעיות הפרטיות למשל, נפתרות על ידי הנכונות הציבורית לוותר עליה לחלוטין, וכל זיכרון היסטורי או פרטי יקר ערך נשמר (חשוף) באינטרנט, עידן אשר, במונחים לאקניאנים, הפך את האינטרנט להיות "האחר הגדול" של זמננו. "אל תהיה רשע" מעיד על הדימוי שגוגל ניסתה לטפח במשך שנים, דימוי של חברה אלטרנטיבית ונגישה, פתוחה,חינמית ושוויונית – ולפיכך מוסרית – בעולם טכנולוגי־תאגידי. המוטו הזה הפך חלול במידת מה, כשהחברה הפכה למונופול בתחום הפרסום באינטרנט, נמנעה מתשלומי מס, יצרה שימוש לרעה ומניפולציה בתוצאות החיפוש, השתמשה בקניין רוחני של אחרים, הפרה את פרטיותם של אנשים (Google ריגלה אחרי המשתמשים שלה ושיתפה פעולה ישירות עם הצבא האמריקאי דרך Google Earth), יצרה צנזורה של תוצאות חיפוש ותוכן, ויצרה בעיה של צריכת האנרגיה של השרתים שלה. חלק גדול מהבעייתיות של גוגל נחשף לאורך השנים לאחר 2010, עם שיא אחד משמעותי – פרשת סנודן מ־2014. במובן זה, לעבודה, היה ערך נבואי. למרבה האירוניה, יצירה זו, נוכסה שוב ושוב, עשרות אם לא מאות פעמים על ידי אתרי מדיה ועיתונים שונים ברחבי העולם (ברוב המקרים ללא מתן קרדיט לאמנים או ציון העובדה שמדובר בעבודת אמנות) – השתמשו בדימויי העבודה (אותם צילם אלעד שריג) להמחשת ידיעות בנושא בעיות אתיות שנגרמו על ידי Google. ניתן איפה לומר כי היצירה, "אל תהיה רשע" נלחמה חזרה ב־Google … (אולי כתוצאה מכך) בחודש מאי 2018, Google הסירה את 'אל תהיה רשע' מתוך קוד ההתנהגות שלה. שוב, התמונות של העבודה שימשו גם הפעם, במאמרים ברחבי האינטרנט לגבי ההסרה.
–
מירי סגל היא אמנית מדיה, ראש התכנית ללימודי המשך של המדרשה, ומרצה בכירה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. סגל זכתה בפרסים רבים בהם פרס גוטסדינר לאמנות ישראלית, פרס שר המדע התרבות והספורט, פרס דיזנגוף ופרס פונדיק. עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד במרכז PS1\MOMA, ניו־יורק; גלריה Lisson, לונדון; גלריה קאמל מנור, פאריס; מוזיאון תל־אביב; מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; גלריה דביר, תל־אביב; ועוד. סגל משתמשת לעיתים קרובות בהקרנות וידיאו באופן פיסולי. הצבות הווידיאו שלה פועלות במרחב סביבן ומשבשות הנחות חושיות על היחסים בין הצופה לנצפה, ובכך הופכת את הצופה קשוב.ה לעמדתה שהיא בו זמנית משתפת ומציצנית. בחלק מעבודותיה מהשנים האחרונות, סגל חוקרת את האופנים בהם השינוי הטכנולוגי משנה את צורת האדם, היא משתמשת בסוגי מדיה שונים על מנת לשחזר את הרטוריקה והאסתטיקה הטבועה בהם ובכך הופכת אותם למנגנונים ביקורתיים.