אירועי התערוכה:

8/1/16 יום שישי  14:00 – שיח גלריה עם האמן עידו גוברין והאוצרת עדיה פורת.

10/2/16 יום רביעי 20:30 – "הופעת תיאוריה", Theory Performance בחלל התערוכה, בהשתתפות האמן עם האנסמבל "מוסיקה נובה"

בית הנסן, מרכז לעיצוב מדיה וטכנולוגיה גאה להציג תערוכת יחיד חדשה לאמן המצליח עידו גוברין. בתערוכה יוצגו מיצבים במדיה מעורבת (סאונד מיצב והדפס) אשר נוצרו בשלוש השנים האחרונות בטורונטו, קנדה בה האמן חי ופעיל. הריחוק הגאוגרפי והרוחני מירושלים עיר הולדתו של גוברין עומד במרכז התערוכה, אך לא כמקרה פרטי, אלא כהתבוננות עקרונית במושגי הריחוק, הגלות והחזרה.

עידו גוברין הוא אמן בין תחומי, מלחין ומרצה לאמנות ותרבות חזותית החי ופועל בקנדה. עבודותיו הוצגו בתערוכות רבות בגלריות לאמנות עכשווית בקנדה וארה״ב (מרכז קופלר לאמנות, גלריה רד-הד, אינטרמדיה) ובמוזיאונים רבים בארץ: מוזיאון תל-אביב, מוזיאון פתח תקווה, מוזיאון חיפה, מוזיאון בת ים, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון ועוד.

ההגירה לסביבה שונה הציפה בעבודותיו עיסוק במושגים כשיבה, מקום, וירושה תרבותית. נדמה כי עבודותיו של גוברין מבקשות לייצר שפה חזותית העוסקת בטקסט, בשפה העברית, בעזרת בניה של קולג'ים ומיצבים בחומרים משתנים, בצבעי מונו-כרום המזכירים זיכרונות, שאריות, מפות ועתיקות. החומרים שגוברין משתמש בהם מספרים על חוויות של גלות, מרחק, שיבה וגעגוע. הקולות הפיזיים הבוקעים מחלל התצוגה מתאחדים לקול זעקה. המתח השרוי במיצבים עומד על הפער בין ריחוק וקרבה, סאונד וחומר, פרגמנט ושלם. בתערוכותיו הקודמות יצר גוברין סדרות שעסקו במסעות חזותיים פיזיים ואינטלקטואלים אחר סיפורים היסטוריים וביוגרפים השזורים במשפחתו. עבודותיו מהוות תמיד ראיה למסלול ולדרך שמסמנת מעברים בין העולם המנטלי לגאוגרפי האישי של האמן.

יצירתו של גוברין מעלה עולמות של זיכרונות, הרהורים וסיפורים הצפים במרחב משותף יחד עם מלמול, המהום ומנגינה. האסתטיקה העדינה בה הוא בוחר לגלם את רעיונותיו – דפי מחברת הנושאים כתב יד אישי כלשהו, בדים רכים, מצע של שעוות דבורים, שרף ופיסות תחרה – מכמינה סודות הנלחשים דרך רמקולים. עבודותיו, העוברות בין שדות סאונד ודימוי ויזואלי, קוראות להקשיב דרכן למרחבים של עולמות תודעתיים ומנטלים.

נוסטלגיה ושאלות של שיבה אל העבר או אל מקום נחשף הן בלב עבודתו של גוברין.שאלות על הפער בין מקום שננטש לבין המקום ההווה מעלות כאב ותהייה.

חלל התערוכה נצבע בצבעי צהוב-חום ומזכיר מראה עתיק, תצלום ישן או מערה שנחשפה בחפירה ארכאולוגית. צלילים מתכתיים עולים מן העבודות (או שמא מן הקירות או מהרצפה), אניגמטיים כמו שפת חיות, קוראים לצופה להתקרב ולפצח את ההקשרים בין הפרגמנטים השונים המתאחדים למיצבים אלו.

אנסמבל ישראלי למוזיקה אקספרימנטלית ועכשווית מישראל ומהעולם. האנסמבל מתפקד כקולקטיב, המורכב ממוזיקאים ואמני סאונד, הפועלים יחד כמבצעים וכיוצרים להעשרת הדיאלוג בין עולם המוזיקה, לבין אמנויות חזותיות . ״הופעות התיאוריה״ של גוברין תעסוק במושגי ריחוק גלות וחזרה, לא בפורמט של הרצאה פרונטלית אלא במעיין פרפורמנס שבמהלכו יועברו הרעיונות על ידי סאונד וידאו ודיבור.