תערוכת יחיד של חגית אונמני רובינשטיין. התערוכה כוללת ציורים, עבודות טקסט ונייר וכן עבודת וידאו שתוקרן בחלל הוידאו של הגלריה.
את התערוכה פותחת עבודה המורכבת משירים המקופלים לתוך נייר, או לייתר דיוק נייר המקפל בתוכו שיר. הנייר והטקסט נשזרים יחד אחת עם השני באופן שבו השיר מודפס על גבי הנייר ביחס לקפלים שממפים את הנייר. האמנית מזמינה את הבאים לתערוכה לגעת בשירים הארוזים, לקחת לעצמם ולפתוח את קיפולי הנייר כראות עיניהם ולגלות בקריאה רבת כיוונים את הכתוב ולארוז אותו חזרה.
הציורים המוצגים בתערוכה מתחלקים לשלוש קבוצות: ציורי שמן על קנבסים מרובעים ואחידים, ציורים על בד משי דק ושקוף המכיל בתוכו סימון גרפי של רצועת מוביוס וציורי שמן המשלבים טקסט וצורות צבעוניות החותכות את פורמט הציור ומחלקות אותו.
עבודת הוידאו לדמיין בשנית ריבונות אשר תוקרן בחלל הוידאו החדש של הגלריה, מורכבת מתיעוד של מיצג בו השתתפה האמנית ומחומר ויזואלי והקלטות סאונד שהיא אספה וערכה. על גבי מצע וידאו זה מופיעות כתוביות המהוות ערוץ מקביל אך מוטמע בתוך העבודה.
עבודותיה של חגית אונמני רובינשטיין מעלות מחשבות על המדיום בו היא עובדת, על הפורמט עצמו ועל הצורה שבה אנו תופסים את המרחב הנראה. הן מתאפיינות בין היתר בגישה של הסטה, בהפניית הנושא והמושא אל צד היצירה ובכך היא בונה מתח שבסיסו בפער הנמצא בין מה שהמדיום מציע לדבר שנראה. חגית מנסחת דרך גופי העבודות השונים גישה הדוחה את המקובע ואת המובן אל המרחב שלצד השפה תוך כדי שהיא משתמשת בשפה עצמה; יהיה זה טקסט המופיע כשיר מקופל, שפת ציור השמן עם הפורמט המרובע וכן ביחס שבין ה״תוכן״ והכתוביות המופיעות בפורמט של הדימוי הנע אותו אנו מכירים מהסרט הקולנועי, תוכנית הטלוויזיה או עבודת וידאו.