התערוכה ג'ונגל מתורבת, לכאורה מבקשת להתבונן על הפרט ועל פעולות אנושיות שנטוות ומנותבות במארג מרושת, של סדרים או של אי-סדרים חברתיים. הפילוסוף צ'רלס טיילור (Taylor) כותב ב"מועקת המודרניות": "הדאגות שאדבר עליהן מוכרות מאוד. אין צורך להזכירן לאיש; אנו דנים בהן, מקוננים בשלהן, קוראים עליהן תיגר ומתווכחים עליהן ללא הרף […]" ג'ונגל מתורבת, לכאורה מישירה מבט מכוון אל אותן "דאגות" מוכרות שנדחקות אל השוליים; ומטרידה את הנוחות המדומה.

חנאן אבו חוסיין שעוסקת בדיכוי וברציחתן של נשים בחברה הערבית, חותרת תחת אי הצדק באמצעות עבודותיה שחורטות ומטביעות את חותם האובדן. מרחבים טעונים מצויים בעבודותיה של רננה אלדור שנעות בין מרחב פנימי לחיצוני. היא מבקשת לכוון את המבט פנימה ולפרום את המידע. אך המסע המחזורי אל הלא מודע לא נשלם ומותיר חידת אני מופשטת ובלתי פתורה. שרה בנינגה מבקשת למקד התבוננות מעמיקה שתאתר מסר סמוי ומאיים מאחורי שיחים ירוקים ומאחורי שיח משמעויות בג'ונגל מתורבת.