אמניות משתתפות: אלחנדרה אוקרט, אנדי ארנוביץ, מזל כרמון, שרה נינה מרידור, בתיה רוזנק, רות שרייבר

התערוכה מאגדת את יצירותיהן של שש אמניות העוסקות באופנים שונים במוטיב ההסוואה (camouflage). מושג זה מגיע מעולם החי והצומח ומשמעותו היטמעות בשטח מבחינה וויזואלית. בתערוכה הסוואה עושות חלק מהאמניות שימוש מכוון בשפה אסתטית הלקוחה מעולם האופנה ועיצוב הטקסטיל, ובחלק מהעבודות מתקיים הפער בין המעטפת המסווה לבין המהות האמיתית של היצירה.

רות שרייבר, בעבודתה Go On, Spoil Yourself ("לכי ופנקי את עצמך") מציגה מיצב של מניפה בהירה ומוארת. כל לשונית במניפה מחורצת במילים הקשורות בפעולות פנאי (leisure) המזוהות עם המין הנשי. החריצות על גבי המניפה נדמות לכתב-סתרים או כתב-ברייל, ובאופן מכוון המילים מוסוות וכמעט לא ניתנות לפענוח. לפיכך, במבט ראשון היצירה מתקיימת כחוויה וויזואלית בלבד, אך בקריאה שנייה מתגלה ביקורת חברתית ואירוניה מרומזת. באורח דומה, אנדי ארנוביץ עושה שימוש בשפה חזותית הלקוחה מעולם עיצוב האופנה, כדי להעלות סוגיות חברתיות. סדרת העבודות Crushed עוסקת בייחוס המיני הכפוי על ילדות קטנות, הן בחברה החרדית והן בחברה החילונית/מערבית. מזל כרמון, המגיעה מעולם עיצוב הטקסטיל, יוצרת פסל שעשוי כולו מנייר, במיוחד עבור חלל הגלריה. אלחנדרה אוקרט מציגה מספר עבודות מתוך סדרת האקוורל Construction Dance. בכל עבודה מככבת דמות אחת של רקדנית העוטה שמלת בלרינה. גם כאן מתקיים משחק בין הפשטה לפיגורטיביות, בין שליטה לבין אי-שליטה. בתיה רוזנק עובדת באופן אינטואיטיבי מתוך התבוננות בצמחייה ובסוגים שונים של עובש. בעזרת התערבות מינימאלית היא בוחנת כיצד כתמי דיו וצבעי מים מתנהגים על גבי נייר. העבודות המונוכרומאטיות והמופשטות של שרה נינה מרידור מתוך הסדרה מזבח שחור, הן עבודות חומריות העשויות בטכניקה מעורבת המשלבת גרניט, פחם, פיגמנטים ושמן על בד. העבודות האבסטרקטיות, האקספרסיביות נולדו דווקא מתוך העיסוק של מרידור במסורת היהודית. הפסוק המכריע מספר שמות המורה על אי-עשיית פסל ותמונה גרם למרידור לנסות וליצור איקונות יהודיות משלה, אשר באמצעותן היא שואפת להעביר את הצופה לממד אחר – למצב תודעה מדיטטיבי המאפשר חיבור לנשגב.

התערוכה בכללותה, חושפת לצופה הקשרים פנימיים הקיימים בין העבודות של ששת האמניות – חברות אגריפס 12-גלריה לאמנים. החיבורים הטבעיים המתקיימים ברמה האסתטית, הרעיונית והמעשית בין היצירות השונות, הולידו את תמהיל התערוכה הנוכחית. כך נוצר מצרף של עבודות במדיומים שונים הנעות מהקונקרטי למופשט, ומהנסתר לנגלה.