ואז פתאום לנצח נצחים
אמן:
נורית דרימר ואיב קריסטל
אוצרות:
סלה-מנקה
איב ונורית גדלו במקומות שונים- נורית גדלה בירושלים ואיב ברומא. למרות זאת, את ילדותן מחבר קשר אישי המבוסס על אסון מקרי. נורית היתה בת ארבע, ואיב בת עשר כשרגע התרחש, הכביד עליהן את משקלו ושינה את כיוון הסיפור לנצח. אך החיים המשיכו והשנים עברו. האסון הפך לזכרון, לפעמים לבדיחה. המוות התעורר ונרדם, והזמין להרפתקאות מפתיעות.
ב”ואז פתאום לנצח נצחים” חללי מרכז לאמנות ומחקר מעמותה הופכים לסט צילומים של סרט שמקורו בפנטזיות ובביוגרפיות של השתיים. בתערוכה זו מתייחסות נורית ואיב למעמותה כאל אתר השחזור של סיפורן האישי. הן מרחיבות רגע תיעודי בודד לרצף של סצנות בדיוניות למחצה המאורגנות בצורה קולנועית. “ואז פתאום לנצח נצחים” היא הזמנה לרגע טראגי מעברן של השתיים שהופך להווה תלת-מימדי פואטי.
“ואז פתאום לנצח נצחים” היא התערוכה הראשונה של שתי האמניות הצעירות והמבטיחות, שמשתתפות בתוכנית הרזידנסי לאמנים של המרכז לאמנות ומחקר מעמותה ובוגרות בית הספר לתאטרון חזותי בירושלים.
התערוכה היא במסגרת אמנות בצומת – פסטיבל הקולנוע בירושלים, בתמיכת קרן משפחת אוסטרובסקי.
צילום: עמית חן
