חדר בריחה
אמן:
עמי רביב
אוצרות:
אירנה גורדון
אובייקט דמוי דלת מסתובבת החוסם את שדה הראייה בכניסה; שורה של ציורים-פסלים טופוגרפיים ומופשטים שהם הטבעות גוף; פרוזדור קליני כמו בבית-חולים שבסופו דלתיים סגורות – תערוכתו של עמי רביב בסדנאות האמנים היא מיצב המורכב מעבודות חדשות בשילוב עם עבודות מוקדמות. יחד הן יוצרות חלל פיסולי אחד שעניינו גבולות התנועה, הזמן והמרחב והגבלתם.1
המראה המינימליסטי החמור והמנוכר של העבודות משולב, על דרך הניגוד, במרקמים אורגניים בצבעים עזים ומשעשעים או פסטלים וחולמניים. שפת המושגי המודרניסטי הופכת תחת ידו של רביב לחלל שאין דרך להימלט ממנו, מרחב של מצבי סף. האובייקטים פורשים מעין טופוגרפיות ומיפויים מוכרים וזרים כאחד. אלה חוסמים את המבט והתנועה בכל פעם מחדש. זאת בעוד האופי הפסוודו מדעי המאפיין את העבודות מציב בפני המבקר הוויה שאינה יודעת אם היא חלום או מציאות.
עמי רביב, ללא כותרת, טכניקה משולבת, 2012. צילום: אוהד מטלון
