כשאנטוניוס פוגש לראשונה את גופת קיסר:

O mighty Caesar! dost thou lie so low? Are all thy conquests, glories, triumphs, spoils, Shrunk to this little measure? Fare thee well.

(יוליוס קיסר, ויליאם שייקספיר, מערכה שלישית)

"אני מחפש צורות, ממציא היסטוריה פלסטית. כמי שלא גדל על ברכי מסורת צורנית-פיסולית מעניין אותי הסיפור שבמחזה, התיאטרון השייקספירי. הוזמנתי, בלי ידיעת המזמינים, לתעד, לשמר, כמה מהדמויות שמרכיבות את התיאטרון של וויליאם שייקספיר."

ישעיהו רבינוביץ׳ מפסל זיכרון של דמות דרך אביזריה, דרך חלקי הגוף בתהליך פרשני של ארכיאולוג המשמר תנועותיה וסיפור חייה של זהות בדויה המבוססת על זהות היסטורית. הוא, הפסל, מספר את הסיפור שבמחזה דרך האמצעים החומריים המאפיינים את גיבוריו: הלבוש, האביזרים, החפצים שסבבו אותו והמשמרים חלק מתנועות חייו. ישעיהו תופר את המעיל המפואר לשעבר של המלך, כעת בלוי-סחבות, השוטה-לא גבר, לא אישה. יוליוס קיסר מקבל שריון גוף, מגן חזה מקומט, בגד מלחמה שהקרבות והזמן ריפטו.

רבינוביץ׳ עוסק בארכיאולוגיה של המרחב התיאטרלי. מתעניין בממצאים, בעדויות חומריות, ברשמים הפלסטיים. הוא מייצר את הממצאים המספרים את הסיפור לאחר שהדמויות עזבו את הבמה. ממצאים אלו מספרים לדוגמה רגעים של נפילה. ישעיהו עצר את הנפילה תוך כדי התנועה, באותו רגע בו אבדה הדמות את האיזון, את יציבותה בקרקע: "הגוף מוותר בעל כורחו על התנועה האסתטית, המדודה והופך לצורה פגיעה, נטולת כח", אומר ישעיהו. דווקא בממד הפגיע המשתקף בשבריריות הפסל נמצא כוחו המטריד של הפריט. בזיכרון התנועה נמצא זיכרון הדרמה, סיפור חיים אישי המשולב בסיפור מלחמה קולקטיבי. סיפורה של הדמות וסיפורו של הפסל נוצרים באמצעות תפירה, פיסול, הדבקה וצביעה. סיפורו של ישעיהו משתלב בסיפורה של הדמות, הוא מתכתב איתה. ישעיהו נכנס לדמות ולמסורת סיפורית ופיסולית שהוא בחלקה מתאר, מפרש וממציא.

ישעיהו רבינוביץ׳, נולד ב-1975 בירושלים. משמש כמורה לאמנות ואב בית. בוגר המחלקה לאמנות בשנקר וכן הכשרה מקצועית בתפירה. מתכנן ויוצר תלבושות ואביזרים למופעי מחול. בשנתיים האחרונות אמן אורח ב"מעמותה"(בית הנסן, ירושלים).