אמן:
בתיה רוזנק
אוצרות:
עודד זידל
בתיה רוזנק מציגה ציורים גדולי מימדים על מצעים משתנים ובהם: עץ, פורמייקה, ניר, בד ומשתמשת בטכניקה מעורבת המשלבת צבע מים, פיגמנטים, פחם, דבק פלסטי אש ועוד.
בתיה כותבת:
"הקיץ ביקרתי בשתי ערים מרשימות: מוסקבה וניו יורק, התהלכתי שם כשיכורה נוכח עוצמות היכולות האנושיות שמקרינים המונומנטים הארכיטקטוניים וגורדי השחקים. האדריכלות, אפסיות האדם לנוכח עוצמות הבנייה כל אלה ועוד היפנטו אותי.
לא הפתיעה אותי הופעת הגרידים וההדהוד של הבינינים לאחר מכן בסטודיו, במקום הציור המופשט שלי שנראה קודם כמו עצים וטבע הופיעו נופים אורבניים.
קורי העכביש התחברו תחילה לאלכסונים ולגרידים ומאוחר יותר הרגשתי שהם גם מסמלים עזובה, לכלוך, מלכודת.
לא תמיד מה שנראה יפה מבחוץ הוא גם יפה מבפנים, מתחת לפני השטח היפה והנקי מבעבעת לעיתים היסטוריה של חורבן והרג המונים מזעזע.
אני נמשכת ליופי… ומעריכה יופי… אך האכזבות וגילוי המכוער כמעט תמיד ממהרים להופיע, בדמות של מערוכות יחסים קשות, מחלות, שחיתות, סכסוכים, ריקבון וכיעור. קראתי לתערוכה "מבטים מבפנים" כשהיופי העירוני הופיע אצלי במופע אפ, עצוב, עם קורי עכביש שהם גם מלכודת… בית מבפנים יכול להיות גם מלכודת."