מוטי יפרח מצלם זוגות, כולם חברים ומכרים ותיקים וחדשים מסביבתו הקרובה.
מהלך צילומי שנפרש על פני כמה שנים ואשר תחילתו בשני צילומים קטנים וישנים: בצילום הראשון גבר ואישה, זוג. הם משירים את מבטם למצלמה ברצינות ובחינניות של גיל צעיר, אישה רכה אולי נערה, מניחה את ידה על כתפו של הגבר. היד שברירית בכף היד סימנים המעידים על עבודת כפיים, ידיי הגבר קפוצות, מבטו מרצין ונוכח, היא עונדת צמידים לשניהם טבעות, ירושלים, 1925 ציפורה ושמעון יפרח סבתו וסבו של הצלם.
אוקראינה, קייב 1917, גבר ואישה מסתכלים בנו, אנחנו מתבוננים בהם, זמן אחר, הגבר תוחב את ידו לדש בגדו, ידו הימנית קפוצה מעל ברכיו האישה לידו מניחה את ידה על כתפו הוא שלה, בידה השנייה היא אוחזת פרח. אידה ואברהם הירש, סבתא וסבא רבא של בת זוגו של הצלם, אידה.
זוג הצילומים האלה הם נקודת הציון הראשונה של יפרח, הוא יוצא לדרך תוך מודעות לפעולת הצילום הפורמלית שאפיינה את צילומי הזוגות למן המצאת הצילום במחצית הראשונה של המאה ה19 ועד לערך סוף המחצית הראשונה של המאה העשרים. צילום המנציח רגע מתוכנן של משפחתיות וזוגיות אין סופית, מפגש מעגלי, שלם והרמוני.