סינדירלה
17.12.15- 15.1.16
אמן:
נעמי טנהאוזר ואדוה דרורי
אוצרות:
פסח סלבוסקי
גלריה ברבור שמחה להזמינכם לתערוכה ״סינדירלה״ של נעמי טנהאוזר ואדוה דרורי.
המיצב המשותף של שתי אמניות שואב השראה מאמנית הצילום האמריקאית סינדי שרמן.
שרמן פרצה לסצינת האמנות בתערוכתה Untitled Film Stills, 1977–1980 ,סדרה של שישים ותשעה צילומי שחור לבן. בכל אחד מהצילומים משחקת שרמן עצמה תפקיד קלישאי טיפוסי של אשה מסרט דל תקציב אמריקאי משנות ה 40 עד ה-60, האופייני לסיפורים העירוניים מג'אנר ה"פילם נואר". מדובר תמיד באישה לבד; אשה רגילה הלכודה בתוך דרמה שאותה לא היא יזמה. היא נמצאת במטבח, בספריה, ברחוב אפל, בדרך כפרית בודדה. היא מלווה תמיד באווירה של פחד, חרדה, חשש, של איום. לדברי שרמן היא עצרה בשישים ותשעה צילומים כיוון שנגמרו לה הקלישאות.
מאז אותו זמן נמצאת סינדי שרמן ברקיע האמנות הבינלאומית.
אדוה דרורי מתבוננת במגוון יצירתה של שרמן מתוך קריירה של קרוב לארבעים שנה.
לדברי דרורי ״המפגש עם סינדי שרמן קשור בעיקר במקום בו הבובה-אשה-בובה מקבלת חיים חדשים ובונה לעצמה את מרחב מחייתה, מרחב היווצרותה כמלכה שולטת רבת עצמה בכך שבכל סיטואציה ובכל הקשר היא זאת המביימת, המחליטה, המשחקת באומץ את דמותה הפיקטיבית. בין אם כדמות חזקה, חלשה, קרבנית, שליטה, אנונימית, מצחיקה, מושפלת, מגעילה או מפחידה.״
בתערוכה בברבור מציגה האמנית סצנות מבוימות של בובות, ובנוסף שלושה שטיחי רצפה, על כל אחד מהם תפורה שמלת "נשף" שונה אותה לבשה במיצגים קודמים. השמלות מייצגות שלוש פרסונות שונות, שביצעו פעולות שונות במהלך כל מיצג. ההנצחה של שמלות אלה בשילוב של עבודת תפירה וריקמה מנכיחה את זיכרון הפעולה בזמן הווה, וככזאת מקבעת את דמותה הארעית של "אשת המיצג".
העבודה ככלל עוסקת בשאלת הזיכרון והזהות של דרורי כאמנית ביחס לפרסונות השונות המוצגות הן בעבודות התפירה והן במשחקי הבובות אותן היא יוצרת בחלל. הזיכרון כזהות, והזהות כזיכרון. זכרון של פעולה, זכרון של שאלה, זכרון של אשה.
נעמי טנהאוזר מציגה בברבור גוף עבודות חדש של ציור שמן על בד ועבודות נייר.
סדרת ה-Untitled Film Stills, 1977–1980 היא זו שהיוותה השראה לעבודותיה לקראת התערוכה בברבור.
לדבריה ״בתערוכה "סינדירלה" מצאתי את עצמי נושמת עמוק ומשתעשעת באופן שלא הכרתי עד כה. העבודות משכו אותי לכיוונים חדשים ובלתי צפויים ונאחזתי בפלטה הצבעונית של ורוד וזהב כדי לאחד אותן יחד מעט. הידיעה שאני עובדת עם אדוה דרורי, אמנית שיש בה בעיני צד פרוע ושלוח רסן נתנה לדרך תחושה הרפתקנית עוד יותר, וחוסר הידיעה כיצד תתחברנה העבודות של שתינו הפכו עבורי למסע בלתי צפוי ומרתק. נראה לי שהמרחב שנפתח קשור ברוחה של סינדי שרמן המלווה אותנו מרחוק. והמסע עודנו נמשך…״
נשמח מאוד לראותכם
