התערוכה קרופ עוסקת בחיבור מופשט בין שני מדיה רחוקים וקרובים זה לזה, קולאז' וסאונד, ובוחנת אופני מחשבה ופעולה המשותפים לשניהם

ארבעה אמנים מציגים בתערוכה – אלי קורטינס (ברלין), עירן ששון, ניר הראל ונועה יפה. כל אחד מהם מתמודד עם פרקטיקה קולאז'יסטית אחרת המתרחקת מהפורמט הדו-ממדי המקובל

לא במקרה הקולאז' הקלאסי נפקד מהתערוכה. במקומו מופיעות אפיזודות של קולאז' אודיו-ויזואלי (קורטינס), קולאז' שנולד מהתבוננות במכשיר (יפה), קולאז'-ציור דיגיטלי (הראל) וקולאז' תלת-ממדי (ששון). לחיבור בין דימוי וחומר התווסף גם סאונד, וכך החוויה המצטברת בחלל התערוכה היא של ערבוביה צלילית וצבעונית שאינה מצייתת לחוקי האסתטיקה וההרמוניה, כמו צינור המעביר קולות ואפקטים רבים

גזירה, עריכה, הדבקה. לקולאז' יש יכולת להצליב זמנים, קרעי אינטואיציות, מקומות ונקודות מבט. הקולאז' נמצא כיום בעימות חזותי עם המציאות של העידן הדיגיטלי. טשטוש הגבולות הגיאוגרפיים, התרבותיים והאמנותיים יוצר מפגש סוריאליסטי בין האישי לבין מה שזמין במאגר הדימויים באותו רגע: זיכרון, טקסט, חלומות, פרסומות, קליפים, קולנוע, ספרים ומגזינים

הקולאז' נותן תוקף ליקום מקביל של מציאות קופצנית (תזזיתית) המורכבת מסתירות שכולן אמת, וגם לא. בדרכו המקוטעת, הוא מאפשר לאסוציאציות שונות "להידבק" על מצע אחד, ודרך חוויה פרטית וסובייקטיבית הוא בונה אינדקס קולקטיבי של דימויים, פרשנות והקשר.

במסגרת התערוכה ביום רביעי, 26 מרץ 2014 בשעה 19:00 

עניבה שחורה, רעש לבן, שיער אדום: היבטים קולאז'יסטיים ביצירתו של דיוויד בואי 

הרצאה של ד"ר נדב אפל, התכנית ללימודי פרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן