רועי חפץ הוא רשם. עבודותיו הגדולות, העשויות מגיליונות נייר יחידים, כפולים ומשולשים, מתמקדות בעיקר במוטיב המרכזי של הדמות הנשית. הרושם החזק של העבודות בתערוכה "ויקטוריה" הוא רב עוצמה, לעתים מציף, כשעיני הדמויות הן שתופסות את המבט: יודעות כול, צלולות וממוקדות. העבודות נעשו בשנים 2011 – 2016, אך את רובן יצר חפץ מאז שעבר לגור בברילין ב-2012. הדיוקנאות הללו הם  פסיפס המורכב מנשים שחפץ ראה בשנותיו בברלין, דמויות דמיוניות, ופורטרט עצמי. רוב הנשים מבוגרות יחסית, מטופחות עם תסרוקות מסודרות ומבט בוטח. אך בהדרגה מבין הצופה שלמעשה כל הדימויים, כל הנשים, אינן אלא רמיזות לאותה הדמות, שבגרעינה הדיוקן העצמי של האמן.

הציורים גדולי הממדים של חפץ הם מלאכת מחשבת של פרטים. הוא עובד בעיקר בגרפיט ומצייר שכבה על גבי שכבה. בהדרגה הוא בונה את נפח הדמויות ואת קווי המתאר של הפנים. לאחר שיצר את הצורה הכללית של הדמות, הוא מפנה את תשומת לבו לעיניים. אלה תמיד עזות מבע וצלולות, והן עוקבות בדיוק נוקב אחר תהליך יצירת הדמות שלהן עצמן. לאחר מכן נבנים שאר חלקי הפנים, כאשר חפץ מעבד את אותם האזורים שוב ושוב כדי ליצור תחושה של עומק חומרי. רק כשהפנים כבר הושלמו, הוא פונה לציור השיער. הסגנוּן המדויק של השיער מקנה לו מראה כמעט כשל פאה. אותה תסרוקת מופיעה אצל נשים שונות בעבודות שונות, כפי שאותה אישה מופיעה לעתים בכמה ציורים שונים.

בעבודות אלה נראה כאילו העור הוסר והשרירים שמתחתיו נחשפו, כמו בתרשים אנטומי, או בתיאור רנסנסי של אפולו הפושט את עורו של מרסיאס. אך כאן לא מדובר בעינויים או בבדיקה רפואית. דרך הציור מייצגת בחירה אסתטית בעלת משמעות – הציור מונע את האשליה; הכול חשוף ונתון בתוכו, ועל כן העור נקלף ממנו. אין חזית, הכול גלוי.

חפץ בוחן מוסכמות ונורמות של יופי, זוהר ושלמות פיזית לכאורה הקיימות בחברה בכלל, ומודגשות בחברה ההומוסקסואלית והטרנסג'נדרית. דרך ייצוג נשים יותר מבוגרות, הוא מציב שאלות ברמה החברתית והאישית על אידיאלים של יופי ועל החרדה מפני הזדקנות והתנוונות.ניתן לפרש את העבודות כביקורת על הציפיות והסטריאוטיפים הללו, אך מה שחשוב יותר הוא זיקתן האישית והביוגרפית. דרכן, חפץ חוקר ונוגע בחששותיו שלו ובלבטיו בשאלה מהו הנשי ומה פירושו של היות אישה. עם התקרבותו של רועי חפץ עצמו אל גופו הנשי, ניתן לראות בעבודותיו מקבילה למסע הפסיכולוגי והרגשי הארוך שאליו יצא בדרכו להפוך לאישה, ולמחשבות על ההשלכות של השינוי המטלטל.

כל היצירות בתערוכה מאוסף האמן, אלא אם צוין אחרת.
צילום: יואכים שולץ

התערוכה במסגרת רשמים VI: שובו של הנייר/ מחשבות על רישום, הביאנלה הארצית השישית לרישום