אמן:
נעמי טנהאוזר ונסרין אבו בכר
אוצרות:
קורנליה רנץ
התערוכה מפגישה שלוש אמניות אשר חוזרות ועוסקות בייצוגי הגוף הנשי במדיה, באמנות וביחס לסביבה בה הן חיות. הצגת הגוף הנשי בעבודותיהן – עירום או מכוסה – מחזירה להן את השליטה על הפרשנות עליו.
חברות אורתודוקסיות מנסות לשלוט בגוף בכלל, ובגוף הנשי בפרט, ולכן הן לרוב אוסרות על ייצוג חזותי שלו. העירום מקושר לבושה ונתפס כמאיים, ועל הגוף להיות מוסתר ומכוסה.
שלוש אמניות מרקעים דתיים ותרבותיים שונים – גרמני- נוצרי, ערבי- מוסלמי ויהודי- ישראלי, נדרשות לסוגיית העירום הנשי: הן מניחות בצד את הבושה, האשמה, הבוז והפחד, ומתמודדות ביצירתן עם האתגר של חשיפת הגוף הנשי כאקט פמיניסטי. בדרך מפתיעה, כנה ומלאת הומור, הן חושפות את הצופים לישירות הבוטה של הגוף העירום, ולחוויית החיים בתוכו.
אישה עירומה שרועה לצד קקטוס קוצני, רעלה על פניה של אישה חשופת גוף, חמש דמויות נשיות בעירום עומדות זו לצד זו בתנוחות בסגנון פיקאסו – מצוירות כולן על גבי קנבסים שמידותיהם הגדולות עומדות בניגוד לחלל הקטן יחסית של "קיר האמן" בסדנאות האמנים בתלפיות. כך מעמתות הדמויות את הקהל עם גופן העירום, אינן משאירות מקום מסתור, לא לגוף העירום ולא לצופה, השבויים בחוויה הארכיטיפית אותה מזמן הגוף החשוף.