אמנים משתתפים: רות שלוס, אברהם אופק, דבורית בן שאול

הסירה כמשל מבקשת לטלטל את המבט אחר ההתאוות המתסכלת אל תפאורת המקום היציבה. אל אותו מרחב שנדמה שורשי ומכיל בעוד שהכלתו מכלה ומתכלה.
בהיותן עדות למסע חומל על מצב קונקרטי חושפות עבודותיה של האוֹמנית רות שלוס רישום והתרשמות של עוולות ושל אי צדק חברתי, ומייצגות שרשרת מתמשכת של מראות החורבן והשבר שמותירות המלחמות. האוֹמן אברהם אופק העמיק והרבה בציוריו את סמליה של הסירה ששימשה ייצוג לעלייה ארצה, לרחם הנשי, למשא החיים, לביטויי שבר וחרדה, לנדודי אין קץ או לסירת הצלה. סירותיה וספינותיה של האוֹמנית דבורית בן שאול הן מעין מיכלים הנושאים דיוקן אנושי כלוא. בנסותה להחיות את ניצוצו של דיוקן אישי שקמל, משתקף דיוקנה של התרחשות קיומית מעורערת.

עבודות הסירה כמשל מייצגות את השברים ואת כמיהת ההיפלטות מהמרחב שאינו ודאי אל מיכל הסירה שבו הספק הוא נתון אפשרי. נראה שאת אותה אשליית ספק יפוגגו רגעי ההתפכחות של אותו פרט-נוסע, שיצא מסירת תודעתו ויגלה שטרם הגיע כיוון שעזב הכול מאחור.