תערוכתם המשותפת של רונית פורת וגיא קניגשטיין נוצרה מתוך העניין המשותף שלהם בביוגרפיה ובמחקר של קתלין קניון, ארכיאולוגית בריטית שפעלה בגדה המערבית ובירדן בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. קניון, דמות מרתקת ורבת סתירות שפיתחה שיטת ארכיאולוגיה ייחודית שאף נקראה על שמה, כתבה ספרים פופולריים בתחום ונודעה בקיטלוג היסודי שלה, לצד חיבתה לשתיית ג׳ין, הציתה את דמיונם של האמנים.

פורת עובדת במדיום הצילום בטכניקות קולאז'יסטיות שבהן נעשה שימוש ברדי מייד צילומי. קניגשטיין משלב מדיומים באופנים שפורמים את הגבולות שבין עיצוב, פיסול ופרפורמנס. הדיאלוג בין השניים החל ביריחו, נמשך בארכיון בוואקו, טקסס, והושלם בירושלים. באמצעות עבודות פואטיות ומינוריות שמתכתבות זו עם זו הם בוחנים את הגבולות שבין אמת לבדיה, בין מחקר לפעולה אמנותית, ובין ניכוס למחווה.

קניון, שלא זכתה להשלים את הפרסום על הפרויקט הגדול ביותר שלה, חפירה ארכיאולוגית במזרח ירושלים, הפכה למוקד העניין של אנשים רבים שניסו להמשיך את מחקרה. חוקרים, ארכיאולוגים, פרשנים פוליטיים, כותבי ביוגרפיות, שחלקם היו קרובים אליה ואחרים לא הכירו אותה כלל, ניסו כולם להשפיע על חותמה ההיסטורי – ובהם חברתה לחיים, ששרפה חלופת מכתבים בין קניון לארכיאולוג שהיה יריבה המקצועי.

פורת וקניגשטיין בוחנים אם וכיצד מדע העבר, הארכיאולוגיה, יכול לחול על חייה של מישהי. מה קורה כאשר שיטות מחקר מדעיות כביכול מושאלות אל תוך שפה אמנותית, מה עולה בגורלה של היסטוריה אישית כאשר היא נחתכת, נסרקת ומורכבת מחדש כפאזל לא צפוי, המשתרע בין מי שהייתה לבין הצופים בה מן העתיד.

לפרטים נוספים