אמן:
אלון כהן, תרצה אבן
אוצרות:
גסטון צבי איצקוביץ
גסטון צבי איצקוביץ מארח את אלון כהן ליפשיץ שמארח את תרצה אבן
במרחב הישראלי הבית, כמבנה וכמושג, הוא בעל השלכות נרחבות וכמעט תמיד תלוי מקום. בניית בתים אינה מסתכמת בצורך הממשי של המבנה כבית מגורים או כל שימוש אחר. התכנון הוא כלי בעל כח עצום הקובע מי ישתמש במרחב ובאיזה אופן. תכנון כאידיאה, הוא מהלך מגביל השואף לייצר סדר ושליטה, אך הוא אינו עיוור לזהות המשתמשים ולעיתים מהותו עשויה להתהפך בשל זהות המשתמש.
התערוכה 'אדמת מוקשים' (This Land is Mine) בוחנת את הקשר בין מהות הבית לזהות, אדמה וקרקע, על שלל ההיבטים החברתיים, כלכליים ופוליטיים. שם התערוכה מסמן את האדמה כדבר מסוכן שצריך להיזהר ממנו ולא לדרוך עליו. האדמה כאיום. שם התערוכה בערבית أرضكم ملغومة – אדמתך ממוקשת, נסוב סביב המקום של האדמה בתרבות המקומית, האיומים עליה באמצעים מניפולטיביים והערגה לאדמה שנלקחה. הבנייה על האדמה אינה פשוטה וטומנת בחובה סכנה ממשית לקיום.
בחלל, הדימויים שמתארחים בו שצילם גסטון צבי איצקוביץ, מציגים מבנים הרוסים, ארעיים ואדמה ומהווים את הקרקע לעבודה הזו. וסרטה של תרצה אבן LAND MINE, המוקרן בתערוכה, מספר על בית בירושלים, על מוות לא טבעי של גברים ועל שינויים סיסמוגרפיים של האדמה ושל הלב. הוא עוסק באלימות הטמונה במושג הפסיכולוגי, כמו גם לאומי, של הגנה עצמית. הסרט מתכתב ברמה החומרית והרעיונית עם העבודה של אלון, העומדת במרכז התערוכה, ומהווה לה השראה.