תצוגה מיוחדת של ספרי אמן, ספרים וקטלוגים של יגאל תומרקין

אין אמן שהוציא כל כך הרבה פרסומים במהלך פעילותו האמנותית כמו יגאל תומרקין. ספרי-אמן במהדורות ממוספרות, קטלוגים, ספרי ילדים, פרוזה וספרים עיוניים ותיעודיים. תומרקין היה הכותב, המעצב והצלם של חלק גדול מפרסומים אלו. מרבית הפרסומים המוקדמים יצאו בהוצאה עצמית. בשנות ה-80-70 פרסם את ספריו בשיתוף הוצאת מסדה.

דרך הפרסומים ניגלת דמותו של תומרקין איש הספר, השואב מן ההיסטוריה ותולדות-האמנות את הדרוש לו. פירנצה המוקדמת דרך עיניו של נתן זך (1965) ופירנצה המאוחרת דרך עיניהם של ברונלסקי, סבונורולה וליאו העשירי (2000). כל אלו מהווים בבואה לעולמו ההיברידי של תומרקין.

"אין לי עניין בפרשנות", תיאר תומרקין את מיקומו של הציטוט האמנותי והפרפרזה ביצירתו. "[הבחירה נעשית] לפי הפתיחות, לפי 'הכנסת-האורחים' של יצירות העבר. יש יצירות שהן כמו דלת פתוחה ויש סגורות בשלמותן, כמו אלו של רפאל. כשקיים משהו שלם אין צורך להוסיף".*

קבוצה גדולה של פרסומים בתערוכה מציגה את ענינו של תומרקין בדמותו של אדיפוס, גיבור המחזה היווני של סופוקלס, כפי שהובא בסרטו של פייר פאולו פאזוליני (1975-1922) – "אדיפוס רקס" (1967), ובהתייחס גם לסרט "תיאורמה" (1968). לצד פרסומים אלו מוצגת קבוצת התחריטים "אדיפוס רקס" (1979), שיצר תומרקין בסדנה. היא מהווה ביטוי לאופן שבו מערב תומרקין את המקורות השונים לכדי יצירה אישית.

* "על הפראפרזה", ציור ופיסול 5, סתיו 1973, עמ' 23.