100% חוקי
פתיחה: 4.3.21 - נעילה: 2.4.21
אמן:
תערוכה קבוצתית
אוצרות:
טל לוי ודניאל קגנוב
משתתפים: טל אנגלשטיין, ירון אתר, ליאור ווטרמן, יואב וינפלד, אלון סהר, רותי סלע, רביד פרידמן ורועי רוזן.
גלריה ברבור שמחה לחנוך את חדר וידיאו/קולנוע חדש עם מקבץ עבודות הוידאו ״100% חוקי״. המקבץ מציג עבודות של אמנים ישראלים בני דורות שונים, המשתמשים בעולמות דימויים של פשע, אלימות, תרבות רחוב ותרבות פופולרית. האמנים המשתתפים במקבץ מפתחים טקטיקות מתוחכמות למילוט מהקונבנציונלי והשגור.
שם המקבץ, ״100% חוקי״, מתייחס לכיתוב שהופיע על גבי אריזות סמי פיצוציות דוגמת חגיגת, נייס גאי ומבסוטון, שזכו לפופולריות עצומה בראשית שנות האלפיים. יצרני הסמים פיתחו בזמנו טקטיקה מתוחכמת להישארות בגבולות החוק, תוך שהקפידו לשנות תכופות את הרכב החומרים הפעילים בסם, כמו גם את אריזתו וצורתו. בהשאלה, גם העבודות במקבץ מציגות עמדות חתרניות ביחס לחוק, כאלה שאינן מערערות עליו באופן מפורש אלא מייצרות צורות שונות של התחמקות ממנו.
רותי סלע משתמשת בעבודתה ״Nothing Happened״ (2007) בצילום מגורען, ׳מכוער׳ במתכוון, כדי להפנות את המבט למופעי האלימות והמין בשולי חיי הלילה של תל אביב. טל אנגלשטיין מתעד בעבודתו ״חשיש תחת״ (2019) תהליך הפקת סם בעזרת הפרשות גופו, בשולי כביש אמריקאי נידח. רביד פרידמן בונה בעבודתה ״Do You Even Lift Bro״ (2019) סט חשוף של פרסומת למכוניות בכיכובו של דוּש אמריקאי. אלון סהר משתמש בעבודתו ״הפשע המושלם״ (2020) בסרטונים שונים של שודים אלימים מיוטיוב ועורך אותם יחד כפשע אחד רציף לכאורה. בדומה לו, יואב וינפלד מייצר בעבודתו ״Blue Screen״ (2011) סצינה פואטית המתכתבת עם הסרט האילם של האחים לומייר, ״רכבת נכנסת לתחנה״ (1896), תוך שימוש באלמנט עירוני כ-Blue Screen. ירון אתר עורך בעבודתו ״No Vacance״ (2018) מחווה אירונית לסרטי אקשן, במרכזה סצינה איטית של התנגשות רכבים, בלי עלילה שמבארת את המאורע. ליאור ווטרמן מציג בעבודתו ״לעניים״ (2012) את האלימות הטמונה באקט הצילום דרך הצגת סכסוך שכנים חריף. ״Doctor Cross״ (1994) של רועי רוזן, העבודה המוקדמת ביותר במקבץ, מאתגרת את המבנה ההדוק של הטוק-שואו האמריקאי, מייצרת בו הפרעות ומחדירה לתוכו תכנים קרביים ותת-הכרתיים.
