אמן:
תערוכה קבוצתית
אוצרות:
לואיזה חביליו
תערוכה קבוצתית- צילומים וציורים
בהשתתפות: אלישע אבן טוב, אריה אפל, מירי ארז, יעל בוברמן, שולה בודין, יורם בורלא, לוטי גומבוש, רותי חן-ליסי, לואיזה חביליו, עטרה קליגמן, יוסף ריבלין, אדם רענן.
שיח גלריה: יום חמישי 4.7.13 בשעה 20:00
"טבע דומם" (באנגלית: Still life מתורגם מצרפתית 'Nature-Morte') הוא סוגה באמנות פלאסטית (בעיקר בציור), העושה שימוש בתיאור אובייקטים שונים – טבעיים או מעשי ידי אדם – לרוב אלו חפצים הקשורים לפנים הבית, חפצים מהמטבח כמו כלים, בקבוקים, אגרטל עם פרחים או קערה עם פירות .
או כפי שניסח זאת מיכאל הנדלזלץ "איזה אי-סדר מקרי ומאורגן שיד הצייר מקפיאה אותו באשליה מצוירת של המציאות"
כז'אנר, סוגה זו מעניקה לאמן אפשרויות מגוונות בסידור האובייקטים, תוך התייחסות למבנה הקומפוזיציה, לסמליות ולאלגוריה דתית או ארס פואטית
ציור של "טבע דומם" מתרכז, בדרך כלל, במקבץ של חפצים ערוכים על שולחן או אצטבה. האובייקטים מופקעים מסביבתם היומיומית, והתבוננותנו בהם נעשית מקרוב, מעין פעולת התמקדות.
ב'טבע-דומם' החפצים לרוב מצוירים בגודל טבעי, מה שאינו מתקיים באותה קלות בציורי נוף או אפילו בציורי דמויות. הקרבה הזו יש בה אולי משהו מהקסם של האינטימיות המסביר את המשיכה הזו לז'אנר, כמו שרואים אותה אצל סזאן או מורנדי. נגישות החפצים מאפשרת לאמן לעבוד בתוך הסטודיו, המרחב הפרטי שלו. 'טבע-דומם' מבקש מבט אינטימי של האמן, מבט מקרוב, מבט ארוך שיכול לשחזר את עצמו שוב ושוב (בלי שהוא יביט בך חזרה, כמו המודל). יש בו משהו מן המושג שניתן למישוש ולמימוש, לעומת הנוף שנשאר תמיד רחוק, בלתי נתפס, נעלם לתוך החשכה. גם הדמות כנושא מפרה את האינטימיות הבלעדית של האמן בתוך החלל הפרטי שלו. 'טבע-דומם' משחרר את האמן ממוגבלויות אלה ומאפשר לו שליטה מלאה בכל הקשור לנושא הנבחר. האמן קובע הכל, הוא בוחר את החפצים ואת הקומפוזיציה, את זוית הראיה ואת המיקום והאוירה. וכמו בתיאטרון, החפצים הם שחקנים סבילים הלומדים מהר מאד את תפקידם ומתמסרים לגמרי לבמאי ולרצונותיו.