סדנת ההדפס ירושלים חוגגת ארבעה עשורים שבמהלכם נוצרים בה אלפי הדפסים, בין חלליה נפגשים אמנים, דפסים, אוצרים, משוררים, סופרים, חוקרים ושוחרי אמנות, ובמחלקותיה משולבים טכניקות וכלים אמנותיים מסורתיים עם טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות. רצף עשייה זה של אמנות ותרבות במרחביה מכונן מיתולוגיות של מקום, של אמצעי ביטוי, של מהלך אמנותי.

מיתוס, כתב רולן בארת, "הוא דיבור… הוא אופן של מתן משמעות, הוא צורה". בארת משרטט את השדה הסמיולוגי של המיתוס כפי שהוא בא לידי ביטוי בתרבות של זמנו על מנת לחשוף באופן ביקורתי את צורותיו, מנגנוניו ואופני פעולתו ביום-יום. ניתן לחשוב על הסדנה כמיקרוקוסמוס של האמנות הישראלית אך גם כמקרו-קוסמוס: מקום של יצירה ומפגש בין-דוריים ובין מדיומלים היכול להציע היסטוריה חלופית, לא כרונולוגית, לתולדות האמנות בארץ בארבעת העשורים האחרונים – שונה מזו שהועלתה במסגרות אחרות וכפי שהיא באה לידי ביטוי בהדפסים. הציר המרכזי המוצע בהיסטוריה חלופית זו הוא של ההתבוננות במיתוסים ובאופני הופעתם בעבודות. מיתוסים אלה הקשורים בהיסטוריה, בנוף ובתרבות מבנים את מערכות הקיום ודרכם מתכונן ה"אני" הקיבוצי והפרטי. במקביל הם עוסקים במרכיבים הטהורים של צורה, קו, צבע, קומפוזיציה שדרכם מנוסחת האוטונומיה של האמנות.

החלטנו להציג שש תערוכות במהלך שנת 2014 – בכל פעם שתיים במקביל, כשאחת הינה תערוכת יחיד/ה בגלריה העליונה והשנייה הינה תערוכה קבוצתית בגלריה התחתונה. מקבצים אלה יפרשו תהליכי מיתולוגיזציה ודה-מיתולוגיזציה על גילוייהם השונים באוסף הסדנה.

צמד תערוכות ראשון – יפתח ב-1 במאי

גלריה תחתונה – קם על יוצרו

אמנים משתתפים:
לארי אברמסון, אברהם אילת, טלי בן בסט, איה בן רון, מיכל בקי, רקפת וינר עומר, ארז ישראלי, מיכל נאמן, יוסף קריספל, אלכס קרמר, דוד ריב, איוון שוובל, יגאל תומרקין

 אברהם אילת, גבעה של גיבורים מתים, הדפס-רשת, 2009

הגולם מפראג הוא חלק ממיתולוגיה יהודית המיוחסת למהר"ל בפראג. האגדה מספרת על יצור מלאכותי שנוצר על ידי המהר"ל בעזרת כוחות מיסטיים והפיח בו חיים באמצעות השפה. באחת הגרסאות, הגולם שמטרתו הייתה לעזור לקהילה היהודית, הפך למסוכן לחברה והרבי נאלץ להשמידו. התערוכה מציגה עבודות שנוצרו בסדנה מתחילתה ועד היום הנוגעות בסיפורי על שנוכחים במציאות הישראלית ומבקשות לחשוף אותם – מיתוסים של הקרבה ולחימה, קדושת האדמה ושליטה בנוף, השפה והבניותיה, הגדרות של זהות, שייכות ואחרות – ואת הדרכים בהן הם מתהווים, מתפוררים או קמים על יוצריהם.

דימוי שער: מיכל נאמן, משפחת הגזלנים, תצריב, אקווטינטה, תחריט יבש וצבע שמן, 2005