תערוכת איור: מאיירים ישראלים מציעים פרשנות חדשה לכריכות ספרים פרי עטם של סופרי פסטיבל הסופרים 2014

במה מבחינה העין בחנות הספרים – זו עם המדפים הפיזיים, אך גם זו הדיגיטלית? מה גורם לנו להרים את הספר מהמדף, להפוך אותו, ללחוץ על הדימוי המוקטן במסך המחשב כדי לקבל עוד פרטים על הספר שזה עתה נתקלנו בו לראשונה? זה יכול להיות שם הספר, זו יכולה להיות זהות המחבר, ופעמים רבות זה הדימוי שמופיע על הכריכה.

לעטיפת ספר יש חשיבות מכרעת בפעולת התיווך של הספר לקורא ובהחלטה האם להקדיש לספר תשומת לב. אבל, יש לה גם תפקיד לאחר מכן: היא מלווה את הקורא בזמן הקריאה, היא נמצאת שם גם כשהספר מונח סגור ליד המיטה, והיא ממשיכה להתקיים גם לאחר שהסתיימה הקריאה, מזכירה לנו את העלילה ומעניקה לה פרשנות גם לאחר שמלאכת הקריאה הסתיימה.

כשמעצבים ומאיירים נקראים ליצור את הפרשנות החזותית שלהם לספר, הם נדרשים בדרך כלל להתחשב בגורמים כמו מגבלות תקציב, אנשי שיווק, הוצאות לאור, חנויות ספרים, טעם הקהל וכמובן – הסופרים. לא זה המקרה בתערוכה RE-cover, שמציגה את עבודתם של 13 מאיירים שקיבלו חירות אמנותית מוחלטת. הם נתבקשו לתת את הפרשנות האמנותית האישית שלהם לעלילה ולתחושות שעולות במהלך הקריאה, מבלי להתחשב בשיקולים חיצוניים. האתגר שקיבלו המאיירים הוא יוצא דופן, מאחר והם נתבקשו לתת פרשנות מחודשת לספר שיצא לאור בעבר. יצירת דימוי חדש לעטיפת ספר בשוק הספרים בישראל, היא לא דבר נפוץ במיוחד: בדרך כלל הדבר נעשה בעקבות הוצאה מחדש של ספרים שאזלו מהשוק, של ספרים שההוצאה חושבת שנעלמו מהתודעה ומגיעה להם הזדמנות נוספת, או – כמו במקרה של התערוכה הנוכחית – כשהמחברים מקבלים את אור הזרקורים וההתעניינות התקשורתית שלה הם זוכים גוררת ענין מחודש בספר.

כל אחד מהמאיירים ומהמאיירות שנבחרו למשימה – אביאל בסיל, אורית ברגמן, גבריאלה ברוך, טימור דברה, דקל חברוני, איגור טפקין, ולי מינצי, מרב סלומון, הדר ראובן, איציק רנרט, גפן רפאלי, לי שיין וניב תשבי – קיבל לידיו ספר שכתב אחד מאורחי הפסטיבל. כפי שהסופרים מייצגים קולות שונים בספרות העולמית, הסגנונות השונים של המאיירים מייצגים את הפריחה שחווה האיור בארץ ובעולם: יש מי שעיקר שלהם עבודתו נעשית במחשב, ויש מי שנשאר נאמן לסגנון הידני; אחדים מתאפיינים במינימליזם צבעוני וצורני, ואחרים שהגודש מאפיין את יצירתם. ואף על פי שהאיור והכתיבה הינם שתי אמנויות שונות בתכלית, המשותף להן, הוא כי לשניהם, למאייר ולסופר, לשניהם היכולת לגרום לנו להפליג בדמיון לעולמות חדשים.