*** שיח גלריה: 8.3.16 שעה 16:00

הספר "הַס" מספר את סיפורה של חברה החיה במעגל חוזר של התפרצויות אלימות, שבו פעם אחר פעם החיים מרוסקים ונבנים מחדש. דרך התכתבויות אישיות ותמונות שנאספו על פני יותר מעשור, בן-שלום מסבה את מצלמתה מהמראות השגורים של אלימות ישירה ומתמקדת בדרכים החמקמקות שבהן כמעט מבלי שנשים לב, חדר העימות לכל אורחות החיים.

התערוכה "הַס",תערוכה מוזמנת של החוג , מתייחסת לשאלת עיבוד הספר, כאוביקט וכמְכָל תוכן ומתנסה בהצגתו במרחב הגלריה שהוא תלת מימדי. בעוד שהספר נשען על עובדת היותו מכונת דפדוף, בה הקורא מתבונן בדימויים מצולמים וקורא טקסט –  פעולות שהינן אינטימיות ויחידניות, חלל הגלריה הוא ציבורי ומאפשר סוגי מפגש, קריאה והתבוננות חדשים, אפשרות לפעולות חדשות כמו הדימוי הנע והסאונד.

התכנים הטקסטואלים נקראים שוב בחלל בשלשה אופנים:

1. עבודת וידאו בה נחשף טקסט תוך כדי הקלדתו; בשונה, מחווית קריאת הטקסט המודפס בספר, הצופה מגלה את התכנים תוך כדי הופעתם. מהלך הדומה למבט המשוטט על פני גליונות הדפוס. פעולת הקריאה הסטטית מקבלת מימד חדש נוכח השימוש בהנעתה.

2. מיצב סאונד שבו מקריאה בן-שלום בשפות עברית, ערבית ואנגלית טקסטים מתוך הספר. בעוד שהספר הינו אובייקט שהקול שהוא מייצר הוא אך ורק קול הדפדוף, כעת למילה המודפסת קול פיזי שהינו מימד נוסף, שעוטף ומלווה את הדימויים הנעים והסטטיים. כך במפגש האקראי של הקול עם הדימוי המוקרן נוצר מפגש חדש בין הדימויים לתכנים הטקסטואליים.

3. הכפולה המוצגת שלקוחה מתוך הספר מכילה בתוכה את ציר הזמן התמתי שבו עוסק הספר, ומתפקדת כמעין מיקרא לקריאת התכנים של התערוכה. דיוקן החייל הצעיר, בעל ״פני התינוק״ לבוש בחוגר מלא, מסמל את הדור החדש הצעיר שמקבל בירושה את מצב הסכסוך ומסמן את ההמשכויותו. דיוקן הפליט הפלסטיני, שצולם על אדמות הכפר ממנו גורש ב- 1948, מסמל פצע ישן שעדיין מדמם.

מהלך עיבוד הספר הַס לכדי הצגתו בחלל היא התנסות בכתיבתו המחודשת של הספר – על תכניו ומאפייניו – ומייצרת סיפור חדש ומתווה לסיפורים נוספים.

נועה בן שלום:

2004-2007 BFAחריט ריטפלד אקדמיה לעיצוב ואומנות, המחלקה לעיצוב גרפי, אמסטרדם

BFA1997-2001 בצלאל אקדמיה לעיצוב ואומנות, המחלקה לצילום,וידאו והדמייה ממוחשבת,

1996 פארסונס אקדמיה לאומנות, המחלקה לארכיטקטורה, ניו-יורק

יוזמת ומזמינת התערוכה: יהודית גואטה