ב׳נסיכה הפרסית׳ גרינפלד מציגה ציורי דשא מלאכותי גדולים, המעובדים בשכבות צבע, בצבעי ספריי ואקריליק. הציורים רחבי יריעה ומוצגים על הקירות ועל רצפת הגלריה. השם ׳הנסיכה הפרסית׳ מתייחס לסיפור על מומיה שהתגלתה בפקיסטן בשנת 2000. בשל אופן החניטה המצרי, אשר שולב עם כתב וסימבולים מפרס העתיקה,עוררה המומיה עניין רב בקרב החוקרים. התקבלו מספר השערות בדבר זהות האישה החנוטה, והסברה העיקרית היתה כי מדובר בנסיכה פרסית מהמאה ה-6 לפנה"ס,רודוגון, ביתו של המלך חשיארש הראשון (המזוהה עם אחשוורוש ממגילת אסתר). בשל ערכה הרב החל ויכוח דיפלומטי בין איראן, פאקיסטן ועיראק על בעלות הממצא.

עם התקדמות המחקר הארכיאולוגי, התגלו שגיאות מסוימות בכתב הפרסי הקדום, וכן שגיאות באופן החניטה אשר לא היו אופייניות לחניטה של המצרים. לבסוף, התברר כי היה מדובר בזיוף, ובדיקות פתולוגיות הוכיחו שהמומיה היא של אישה אנונימית בשנות העשרים, שנרצחה ככל הנראה בשנת 1996.

הקיצוניות של הזיוף האלים והפער בין תפיסת האובייקט הארכיאולוגי לבין העובדה שמדובר בגופת אשה שנרצחה, הוא הדבר שמשך את גרינפלד להתעסק בנושא.התערוכה מתפקדת בין השאר כמחווה לדמות האנונימית של האשה, שמעמדה הפך בן רגע מנסיכה בארון מצופה זהב המוצג במוזיאון לאומי, והנמצא תחת אור הזרקורים של העיתונות ועולם הארכיאולוגיה, לקורבן רצח אשה אכזרי שמהר מאוד איבדו בה כל עניין.

גרינפלד אספה את הסימנים והסמלים בהם השתמשו זייפני העתיקות במקרה המדובר, כגון רוזטות חרוטות, עצי ברוש מוזהבים, אייקון האל הזרטוסטראי ׳אהורא מאזדה׳, כתר זהב ועוד.היא ציירה את הסמלים על יריעות דשא מלאכותי המעובד, ויצרה היבריד של ציורים מופשטים ליריים, של שטיחים פרסיים וציורי גרפיטי. ציורי הדשא מוצגים בחלל גם על הקירות וגם על הרצפה כך שרגע אחד הם נדמים לציורי גרפיטי ורגע אחר לשטיחים, ובשני המקרים הינם חיקוי סינטטי של המקור.

הפרוייקט מתאפשר בזכות תמיכתם הנדיבה של נתמך על ידי עמותת כורש, מפעל הפיס, אגף האמנויות עיריית ירושלים, הקרן לירושלים ומנהל התרבות.

על האמנית

הילי גרינפלד בוגרת בצלאל תואר ראשון בהצטיינות תואר ושני (2007,2013), שם קיבלה פרס פרסר.
למדה ב (2003) City & Guilds of London Art School וב (2007) Slade School of Fine Arts in London, ובחוג ללימודי ספרות אוניברסיטת תל אביב (2010).ב-2012 השתתפה ברזידנסי על מלגה מלאה ב Lasalle College of the Arts בסינגפור. ב-2015 קיבלה מענק מקרן רבינוביץ' לתערוכה זוגית בגלריית אלפרד, ומענק מפרויקט רסיסים לעבודה ׳שולחן הבדולח׳ שהוצגה בבית הנסן. בשנה האחרונה הציגה את ה'בריטיש מיוזיאום' – תערוכת יחיד במוזיאון רמת גן, קיבלה מלגה לסדנת אייסלום ארטס בניו יורק ועובדת לקראת תערוכת יחיד בגלריית כורש, בתמיכת מפעל הפיס. גרינפלד קיבלה פרס אמן מורה לשנת הלימודים הקרובה, ונבחרה לתכנית אמן אורח בלובליאנה על–ידי המרכז לאמנות דיגיטלית. עבודותיה הוצגו בישראל, ניו יורק, לונדון וסינגפור. הילי היא אחת ממייסדות עמותת כורש לתרבות ואמנות בירושלים ויזמת פעילה.

עבודותיה של גרינפלד חוקרות את הקשר שלנו לזמן כפי שהוא נגלה בטקסי אבל, איסוף מזכרות ושרידים. גרינפלד יוצרת סביבות שמתארות סצנות של הזכרות פרטית,אך כחלק מנרטיבים קולקטיביים. בסביבות ישנם אובייקטים מחומרים ומדיומים שונים המאורגנים בצורה שמדמה את שכבות הזמן. הסביבות מכילות בתוכן עדות לתהליך היצירה עצמו, בו מהות הזמן נתפסת כאבדן תמידי. גרינפלד מרבה ליצור סביבות תלויות חלל, בהן העבודה מתכלה עם חלוף הזמן. העבר אליו הסביבות מתייחסות הוא לא בהכרח ממשי או ספציפי, אלא נסיון לתפוס את התופעה של היזכרות ונוסטלגיה.