חמישה חטאי מוות נמנעים

שם העבודה הוא פרפראזה על מושג שבעת חטאי המוות בנצרות. אלה החטאים הקשים ביותר שבהם האדם חוטא כנגד רצון האל: גאווה, חמדנות, תשוקה, קנאה, גרגרנות, כעס, עצלנות. המתפתה לחטאים אלה חשוף לאובדן הסיכוי לגאולת הנפש ולענישה מחמירה בגיהינום.

החטאים בעבודתה של ארקין הם אחרים. הם מעשים של האדם לא נגד רצון האל, אלא כלפי בני אדם אחרים: מלחמה, עינוי, אונס, הזנחה, ניצול – חטאים שבכוחו למנוע. האמונה שניתן לעשות זאת בעזרת חינוך, בדוגמה אישית, באקטיביזם חברתי ופוליטי – היא כוח מניע עבור ארקין.

העבודה מורכבת מ-5 כיסאות ישנים, מפוזרים בחלל. כל כיסא עבר טיפול כך שהקפיצים שלו הוחלפו והוקשו, ועל הריפוד שלו נתפר שם אחד החטאים, עשוי מוט ברזל מרופד. הישיבה בכיסא מעוררת אי נוחות, תזכורת בלתי אמצעית לסבל שמעשים אלה גורמים ושמורגש ישירות על הגוף.

החטאים מופיעים באנגלית על מושבי הכיסאות: WAR, RAPE, ABUSE, TORTURE, NEGLECT.

–

דוריס ארקין, ילידת אורוגואי, עלתה לארץ בשנת 1973. חיה ועובדת בהרצליה. ארקין בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של ילדים ונוער, אוניברסיטת תל אביב, ובית ספר "בסיס" במסלול פיסול. הציגה מספר תערוכות יחיד: 2021, "פיאטה", הגלריה לאמנות אום אל פחם; 2019, "זה קרה", מוזיאון באר שבע לאמנות; 2017, "כרוניקה", במסגרת פרויקט פרסייט, White City, תל אביב;  2013, "אנמנזה", בית האמנים, תל אביב. מאז 2004 הציגה ארקין בתערוכות קבוצתיות, ביניהן: 2024, "כשהדברים מתפרקים", מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע; 2020, "אם גדולה", מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב מאוחד; 2019, "באוהאוס חברתי", שוק תלפיות, חיפה; "קרטונז'", בית אוסף קופפרמן, קיבוץ לוחמי הגטאות; 2017, "תנועת הפועלות", מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב מאוחד ;2016, "פנינסולה", חניון בית הדר, תל אביב; "גן הפסלים", גלריית האוניברסיטה הפתוחה, רעננה; 2015, "כיסויים", בית אוסף קופפרמן, קיבוץ לוחמי הגטאות; במסגרת תערוכת אמני פרסייט, "במקום אחר", מגדל אלקטרה, תל אביב.

www.parasiting.co.il/artist/doris-arkin